ברכת אשר על התורה, שמות כ:א

1רש"י ד"ה וידבר אלהים, ...לפי שיש פרשיות בתורה, שאם עשאן אדם, מקבל שכר, ואם לאו, אינו מקבל עליהם פרענות, יכול אף עשרת הדברות כן, תלמוד לומר "וידבר אלהים" - דיין להפרע. ע"כ. מסתבר ש"עשרת הדברות" כאן פירושו "אנכי", "כבד" ו"זכור" דווקא, שכן כל היתר הם לאווין. ומשמע מדברי המכילתא שנתייחדו מצוות העשה שבעשרת הדברות משאר מצוות עשה - בשאר מצוות, לא מצינו שהענישה התורה בפירוש אדם שביטל עשה (להוציא פסח ומילה שהמבטלם נענש בכרת), אבל במצוות העשה שבעשרת הדברות, יש עונש על ביטולם אף שאיננו מפורש. וראה דברי רש"י להלן (פסוק יב). (פ' יתרו תש"ן)

2רש"י ד"ה את כל הדברים האלה, מלמד שאמר הקב"ה עשרת הדברות בדיבור אחד, מה שאי אפשר לאדם לומר כן וכו'. וצ"ע לשם מה נאמרו הדברים מפיו יתברך כך - או, מה משמעו של ביטוי זה - שהרי לא רק שאין אדם יכול לומר כן, הוא אף אינו יכול להבין דיבור שכזה, ואם כן מה אפוא התועלת בו? והרבה שאלתי עצמי שאלה זו לגבי "זכור ושמור בדבור אחד נאמרו" (ראה רש"י להלן ח), וגם אותו לא הבינותי כראוי (והוא סותר את הדברים שבכאן). (פ' יתרו תשמ"ח)

3עתה אמר לי ר' שמעון לוי שי', כי דברי הגמרא (ברכות כ ע"ב), "נשים חייבות בקידוש היום דבר תורה... אמר רבא, אמר קרא זכור ושמור, כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה" וכו' מבוססים על היקש, ומכיון שאין היקש נדרש אלא בכתובים סמוכים, ואילו כאן אחד בספר שמות ואחד בדברים, צריך לומר שאמירתם כאחד מפי הגבורה היא המאפשרת הקשתם, ויש בזה תשובה לגבי "זכור ושמור בדבור אחד" (וראה דברי רבי ישמעאל במסכת בבא קמא נד ע"ב ותוספות ד"ה בהמתך שם). ובאשר למאמר הנ"ל לגבי כל עשרת הדברות, הוא טוען שהכוונה להדגיש את הייחודי והחד־פעמי של חוויית מתן תורה (כדי להבטיח מסירת הדברים מדור לדור כהווייתם). וראה ראב"ע על אתר שכבר שאל מעין זה. (פ' יתרו תשמ"ט, תשנ"ט)

4נחלקו קדמונים ממי שמעו בני ישראל את עשרת הדברות: יש סוברים שאת שני הדברות הראשונים שמעו מפי ה' כקול שאינו מחולק ומשה חילק ופירש להם, ושאר הדברות שמעו ישראל מפי משה בלבד (רמב"ם מורה נבוכים ג, לג). יש סוברים ששני דברות ראשונים נאמרו בבהירות על־ידי ה' והשאר נאמרו בלא שהבינו ישראל ונזקקו לפירושו של משה (רמב"ן לפסוק ז). יש שהוסיפו שתחילה אמר ה' את כל הדברות בדיבור אחד ולא הבינו ישראל, ואחר כך חזר והשמיע כל דיבר - השניים הראשונים היו מובנים והשאר הוצרכו לבאורו של משה (רש"י, חזקוני ורא"ם על אתר). ויש סוברים שכל הדברות נאמרו על־ידי ה' בלא כל אמצעי וכולם השיגום בהשגה נבואית ("עבודת הקודש" ח"ד פל"ד, "עקדת יצחק" שער פט ואברבנאל על אתר). והטעם לכך שדווקא שני הדברות הראשונים נאמרו על־ידי ה' הוא שהם פינות התורה ויסודותיה ואי־אפשר לבטלם אפילו על־ידי נביא בהוראת שעה (דרשות הר"ן דרוש חמישי, ספר העיקרים ג, יח, וראה "אור החיים" הק' על אתר). ראה עוד ספר "תרי"ג מצוות השלם - עשרת הדברות" עמ' 34.

5רש"י ד"ה לאמר, ...על הן הן ועל לאו לאו. ע"כ. נראה שהכוונה לעשה וללא תעשה. (פ' יתרו תשנ"ב)