ברכת אשר על התורה, שמות כב:ד

1רש"י ד"ה כי יבער, ...את בעירה ובער. כולם לשון בהמה וכו'. ד"ה כי יבער, יוליך בהמותיו וכו'. שוב מקרה של סטיה מן הנוהג (להבהיר תחילה הענין ורק אחר־כך המלה - ראה מה שכתבתי למעלה כא, יג). (פ' משפטים תשנ"ו)

2שם. ...או בביעור, ופירשו רבותינו ...ובער הוא נזקי השן האוכלת וכו'. כלומר "ובער" אינו לשון בהמה, והרי זו סתירה תמוהה לאמור בדיבור הקודם. (פ' משפטים תשס"א) וראה "באר מים חיים" שלשונות "יבער" "ובער" שמשמעותן אכילה וביעור, נגזרו מ"בעיר" שהוא כינוי לבהמה, שכן דרכה של בהמה לכלות כל דבר.

3רש"י ד"ה בשדה אחר, בשדה של איש אחר. ע"כ. וראה ב"שפתי חכמים" (אות צ). ולא ידעתי מה רש"י מוסיף, שהרי ברור שיש כאן סמיכות. (פ' משפטים תשנ"ט) וראה רא"ם שכיון שהשי"ן נקודה בשוא, פירושו 'בשדה של איש אחר', אבל אם היתה השי"ן נקודה בקמץ, היה פירושו 'בשדה שהוא אחר'.

4רש"י ד"ה מיטב שדהו ישלם. צריך לבדוק את ד"ה בדפו"ר ועוד, שהרי חסר כאן "ומיטב כרמו". (פ' משפטים תשמ"ט) ובחומש רש"ר הירש הוסיף ר' יצחק לוי שלוש נקודות אחר "מיטב שדהו".