ברכת אשר על התורה, שמות כג:יט

1רש"י ד"ה ראשית בכורי אדמתך, אף השביעית חייבת בבכורים... כיצד, אדם נכנס לתוך שדהו וכו'. לפי זה יתכן שגם רש"י לומד, שדרך זו של סימון ביכורים שייכת רק בשביעית, שאז השדה אינו שמור, ואם לא ימהר לסמן, עלולים לקטוף את פרי הביכורים, וכדברי רבי דוד פארדו בספרו "שושנים לדוד". (ראה "ערכי שביעית", ערך ביכורים בשביעית). (פ' משפטים תשמ"ז)

2מענין שר' דוד פארדו אינו מעיר על כך ב"משכיל לדוד" על אתר. (פ' משפטים תשמ"ח)

3ובאשר לעצם הרעיון שרש"י מסביר, שיש ביכורים בשביעית, העירו בחומש "תורת חיים" (הערה 66): בכמה כתבי יד ליתא. ועיין רא"ם ו"גור אריה" שתמהו על דברי רש"י דאיך שייך לומר ששביעית חייבת בביכורים, ואיך יוכל לומר "אשר נתתה לי". ע"כ. אבל בשו"ת תשב"ץ (חלק ב סימן רמז) ובמנחת חינוך (מצוה צא) כתבו שלפי רש"י אכן שביעית חייבת בביכורים. עיי"ש. (פ' משפטים תשנ"ב) וראה מאמרו של הרב יואל פרידמן "ביכורים בשנה השביעית" בספר "ביכורי הארץ" - מצוות הביכורים - אסופת מאמרים (הוצאת מכון התורה והארץ, תשס"ג).

4"לא תבשל גדי בחלב אמו". ואונקלוס תרגם: לא תיכלון בשר בחלב, וראה רש"י על־פי חולין קיג ע"ב וקטו ע"ב שם - אחד לאיסור אכילה, ואחד לאיסור הנאה וכו'. תמיהתי על אונקלוס שמתרגם גם להלן (לד, כו) לא תיכלון. (פ' משפטים תשנ"ט) וגם בספר דברים (יד, כא) מתרגם אונקלוס כך. וזאת משום נאמנותו לפשוטו של מקרא. וככלל אין דרכו של אונקלוס להביא דרשות חז"ל. יחד עם זאת חשש אונקלוס שמא יטעו לחשוב שאסור רק לבשל בשר וחלב יחד, אבל מותר לאכלם יחד כשבושלו בנפרד, לכן שינה מפשט המקרא וכתב בשלושת המקומות איסור אכילה. (הערת ר' חזקי פוקס שי')

5רש"י ד"ה לא תבשל גדי, אף עגל וכבש בכלל גדי וכו'. ובשלושה מקומות נכתב בתורה וכו'. אף כאן מקדים רש"י פירוש המלה לפירוש הענין, ושלא כרגיל. (פ' משפטים תשמ"ט)