ברכת אשר על התורה, שמות כג:ט

1רש"י ד"ה וגר לא תלחץ, ...מפני שסורו רע (בבא מציעא נט ע"ב). ראה שני פירושים למאמר זה של הגמרא אצל "שפתי חכמים" (אות ס). יש מפרשין כמו שאור, כלומר יצר הרע שלו קשה ורע ונוח לפתות, ויש מפרשין כיון שסר מן הדרך, שוב אינו חוזר על־ידי פיתוי דברים. ולכאורה אפשר לומר בפשטות שסורו רע כמשמעו הפשוט, דהיינו כאשר הוא חוזר מגיורו, חוזר אל מקורו הרע, כי אז שנאתו ליהדות וליהודים גדולה פי כמה, כי רצה להתקרב ונדחה. ולכאורה זה עולה בקנה אחד עם דברי רש"י למעלה (כב, כ) ד"ה כי גרים הייתם, אף הוא יכול להונותך ולומר לך, אף אתה מגרים באת, כלומר האיסור אינו נובע מאהבת הגר, אלא משיקולים מעשיים. (פ' משפטים תשל"ט) והנה מחלוקת היא במסכת גרים (פ"ד ה"א וכן במכילתא יח): חביבין הגרים שבכל מקום הוא מזהיר עליהם "וגר לא תלחץ", "וגר לא תונה" (למעלה כב, כ), "ואהבתם את הגר" (דברים י, יט), "ואתם ידעתם את נפש הגר". רבי אליעזר אומר: גר לפי שסורו רע, לפיכך מזהיר עליו הכתוב במקומות הרבה.

2ועתה ראיתי בבבא מציעא (נט ע"ב) בגיליון שמציין לפירושו של רש"י למאמר זה בהוריות (יג ע"א) ד"ה אמר להם מפני שסורן רע, שיצר לבם רע הוא יותר מדי, סורו - שר שלהם, כדאמר (בבא מציעא נט ע"ב) בגר שסורו רע, דהיינו יצר הרע ששר שלו רע הוא. ולפי זה אין מקום לפרש דברי רש"י כנ"ל וגם לא כמובא ב"שפתי חכמים" בפירושו השני. ותמוה שאינו מפנה לרש"י זה בפירוש הראשון. (פ' יתרו תשמ"ז)

3ומכל מקום קשה שדווקא לאו זה מנומק בשני המקומות בנימוקים, שהצד השווה שלהם הוא מעשי מאוד, בעוד שאפשר היה לפרש טעמו על־פי הכתובים בדרך אידיאלית יותר - מעין הרעיון "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו", כלומר אתה ישראל חייב להראות הבנה רבה לנפש הגר, כי גר היית בעצמך, ועליך לזכור מצב זה כשם שצריך לזכור את היציאה ממנו. (פ' משפטים תשמ"ח)

4"כי גרים הייתם בארץ מצרים". ראה תרגום אונקלוס וראה מה שכתבתי למעלה (כב, כ). (פ' משפטים תשס"ו)