ברכת אשר על התורה, שמות כח:לז

1רש"י ד"ה על פתיל תכלת, ...שערו היה נראה בין ציץ למצנפת (זבחים יט ע"א)... והפתילים היו בנקבים ותלויין בו בשני ראשים ובאמצעו, ששה בשלשה מקומות הללו וכו'. יש להשוות עם רש"י להלן (לט, לא), מכל מקום יוצא שהפתיל האמצעי היה חוצץ בין התפילה (של ראש) והראש, וכיצד הניחו אפוא תפילין כל הכהנים הגדולים? ושמא הסירו את הציץ בשעת הנחת התפילה של ראש, כמו לרחיצה, לטבילה, לשינה, שהרי גם לצרכים אלה הסירוהו, אף על פי שכתוב (פסוק לח) "והיה על מצחו תמיד". או שהסירו את התפילין בשעת העבודה. וראה הערה 12 בפירוש רמב"ן שבחומש "תורת חיים" שמעלה קושי מעין זה לגבי הקשר של התפילה של ראש בשם "פנים יפות". (פ' תצוה תשנ"ב)

2וראה מדרש "לקח טוב" המובא ב"תורה שלמה" (אות קיג) שאמנם הניח תפילה של ראש על הפתיל. (פ' תצוה תשנ"ז) וראה מאמרו של רבי משה לייב שחור "הציץ והתפילין" בספרו "בגדי כהונה" (עמ' קעא) שם האריך לבאר את שיטות הראשונים בסוגיה זו, ובדבריו הביא תרגומו של יונתן בן עוזיאל (לט, לא) שכתב: וְסַדָרוּ עֲלוֹי שְׁזִיר חוּטָא דְתִכְלָא מְטוֹל לְמִתַּן עַל מִצְנֶפְתָּא מִן לְעֵילָא דִתְפִילָתָא דְרֵישָׁא. הרי מפורש שעל חוט התכלת נאמר שנתנוהו על המצנפת למעלה מהתפילין שבראש. (הראני ר' גרשון באס שי')

3ובאשר להנחת תפילין בכלל במקדש (ביחס לשאר כהנים) פסק רמב"ם בהלכות כלי המקדש (י, ו): נאמר בבגדי כהונה על בשרו ולבשם, מלמד שלא יהיה דבר חוצץ בין בשרו לבגדים, אפילו נימא אחת או עפר או כינה מתה, אם היתה בין בשר לבגד, הרי זו חציצה ועבודתו פסולה. לפיכך אין הכהן יכול לעבוד בתפילין של יד שהרי חוצצת, אבל של ראש אינה חוצצת, ואם רצה להניחם בשעת העבודה מניח.