ברכת אשר על התורה, שמות כט:כב

1רש"י ד"ה החלב, זה חלב הדקים או הקיבה. ע"כ. וראה הערה 77 בחומש "תורת חיים" מראה מקום - מחלוקת רבי עקיבא ורבי ישמעאל בתורת כהנים פי"ד ("את כל החלב אשר על הקרב" - ויקרא ג, ג - רבי ישמעאל אומר: להביא את החלב שעל הקיבה. רבי עקיבא אומר: להביא את החלב שעל הדקים). דומה שצורה זו של הבאת שתי שיטות במחלוקת תנאים היא נדירה אצל רש"י, ולכאורה גם זה נושא למחקר. (פ' תצוה תשס"ג) ובדפו"ר הגירסה: זה חלב הדקין והקיבה. כלומר שני החלבים בכלל "החלב". וראה "יוסף הלל" שגירסה זו עדיפה, שכן גם לפי רבי עקיבא יש חלב הקיבה שהוא אסור מן התורה.

2רש"י ד"ה והאליה, ...שנאמר "לעמת העצה יסירנה" (ויקרא ג, ט), מקום שהכליות יועצות. ע"כ. זו הפעם הראשונה שנתתי לבי לביטוי "כליות יועצות". במה הן יועצות? (ראה חולין יא ע"א). ושאלתי את ידידי ר' אברהם רון שי', והיתה זו הפעם הראשונה גם אצלו ששם לב לקושי. אחר כך טלפן לי וציין את מראה המקום - ברכות סא ע"א, שם מובאת ברייתא בזו הלשון: תנו רבנן: כליות - יועצות, לב - מבין, לשון - מחתך (את הדיבור), פה - גומר (מוציא את הדיבור), וֵשט - מכניס ומוציא מיני מאכל, קנה - מוציא קול, ריאה - שואבת כל מיני משקין, כבד - כועס, מרה - זורקת בו (בכבד) טיפה ומניחתו (מרגיעה אותו מכעסו) וכו'. ועדיין קשה. (פ' תצוה תשנ"ה) על שאלה זו השיב נתנאל שי': תפקידן של הכליות לסנן את הדם ולהפריש את הרעלים מן הגוף. הרופאים הנפרולוגים האמונים על הטיפול במחלות הכליה לא מפסיקים להלל את הכליה שהיא לדעתם האיבר הכי חכם בגוף - "הלב - הוא משאבה. הכליה - חכמה!", וודאי שיש קשר גדול בין היכולת להבדיל בין טוב לרע ליכולת לתת עצה טובה. ועוד: הכליות הן איבר זוגי. היועצים במקרים רבים היו שניים לפחות, וכך יכלו לתת חוות דעת מכיוונים שונים. וראה דברי רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי (ד, כה), ודברי רבי אליהו אליעזר דסלר בספרו "מכתב מאליהו" (ח"ב עמ' 36).

3רש"י ד"ה כי איל מלאים הוא, שְלָמִים, לשון שְלֵמוּת... מגיד הכתוב שהמלואים שְלָמִים, שמשימים שלום למזבח וכו'. כך צריך לנקד, ויש כאן שני פירושים שונים: (א) לשון שלמות. (ב) המלואים משימים שלום. וקצת תמוה שאין רש"י מבליט את השוני קצת יותר. ובאשר למקורו של רש"י, ראה "לפשוטו של רש"י" על אתר. (פ' תצוה תשמ"ט)