ברכת אשר על התורה, שמות כט:ט

1"וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו" וגו'. תמוה שדווקא חגורת האבנט מוזכרת במשותף לאהרן ולבניו, ולא הכתונת ולא המגבעת־המצנפת, וכמובן לא המכנסיים שלבישתם כלל אינה מוזכרת, כמו שכתבתי למעלה (ה-ט). (פ' תצוה תשנ"ח) וכך ב"דעת מקרא" על אתר: בציוויים (למעלה כח, לט-מ) על עשיית הבגדים נזכר האבנט של אהרן לחוד, והאבנטים של בניו לחוד, וכאן, בהלבשת אהרן, לא נזכר האבנט כלל; ובהלבשת האבנטים לבניו נכלל גם אהרן. ואולי יש כאן רמז, שהאבנט הוא החגורה המסמלת את ההכנה לעבודה ואת הזריזות בעבודה. ובזאת חייבים אהרן ובניו להיות שווים ולחגור את האבנטים ביחד, שאין אהרן יכול לעשות את העבודה בלא בניו, ולא בניו בלא אהרן.

2רש"י ד"ה והיתה להם, מילוי ידים זה לכהונת עולם. ע"כ. ראה דבריו היפים של בעל "שפתי חכמים" (אות ר). אלא שפירושו של רש"י קשה, כי כיצד אפשר לומר "והיתה - מילוי ידים..."? ולעניות דעתי אפשר לפרש בפשטות: אחר מילוי כל האמור קודם תהיה להם כהונת עולם (בלא אות־השימוש למ"ד). כלומר הפועל "והיתה" אינו מצריך משלים שיבאר, מה יהיה לכהונת עולם. ולכאורה גם אונקלוס הבין כך: "ותהי להון כהונתא לקיים עלם". (פ' תצוה תשמ"ט)

3רש"י ד"ה יד אהרן ויד בניו, במילוי ופקודת הכהונה. ע"כ. המלה "במילוי" קשה. כיצד אפשר למלא במילוי? (פ' תצוה תשמ"ט) ובדפו"ר הגירסה: במנוי הכהונה.