ברכת אשר על התורה, שמות ג:יב

1רש"י ד"ה ויאמר כי אהיה עמך, השיבו על ראשון ראשון וכו'. דבר אחר, כי אהיה עמך וכו'. יש כאן שני פירושים שונים בתכלית זה מזה. לפי הפירוש הראשון האתנחתא מחלקת את הפסוק לשתי תשובות לשתי השאלות ששאל משה לפי רש"י בפסוק הקודם, ואילו הפירוש השני זונח את הפירוש לפסוק הקודם - ומסתבר שרש"י מבין אותו כך: מי אנכי כי אלך... ומי אנכי כי אוציא וגו', והכל שאלה אחת היא - ולפיו יש כאן תשובה אחת לשאלה האחת ("מי אנכי") והיא: "כי אהיה עמך". המשך הפסוק "וזה לך האות" וגו' כבר לא שייך לתשובה אלא עניין אחר הוא, דהיינו הצלחתך המובטחת על ידי היותי עמך היא אות וסימן לקיומה של הבטחה נוספת, והיא שבמקום זה "תעבדון את האלהים" וגו'. אלא שהפירוש השני אינו עולה יפה עם טעמי המקרא, כי האתנחתא אינה במקומה. (פ' שמות תשמ"ח)

2שם. ...וזה המראה אשר ראית בסנה לך האות כי אנכי שלחתיך ותצליח בשליחותי... וששאלת מה זכות יש לישראל... דבר גדול יש לי על הוצאה זו, שהרי עתידים לקבל התורה על ההר הזה לסוף שלשה חודשים וכו'. כלומר העבודה בהר חורב אינה האות - כפי שאפשר היה להבין, ואכן אין זה משכנע - כי אם הזכות שבגינה יגאלו. ולכאורה זהו מה שהביא את רש"י לפרש שלא כפשוטו של מקרא. (פ' שמות תשנ"א)

3שם. ...דבר אחר, כי אהיה עמך, וזה שתצליח בשליחותך, לך האות על הבטחה אחרת, שאני מבטיחך שכשתוציאם ממצרים תעבדון אותי על ההר הזה, שתקבלו התורה עליו וכו'. כאן ניכר שרש"י מתקשה באות להצלחה (מתן תורה) שיבוא אחר בוא ההצלחה (הוצאת ישראל ממצרים), לפי פשוטו של מקרא - לכן הופך את הקערה על פיה, ומפרש כי עצם ההצלחה בהוצאת ישראל ממצרים היא האות לקבלת תורה בסיני, והרי גם זה אינו פשוטו של מקרא. (פ' שמות תשנ"ח)

4שם. ...לסוף שלשה חודשים וכו' . באשר לחשבון שלושת החודשים, ראה "שפתי חכמים" (אות ה), ואינו משכנע. (פ' שמות תשס"ו) וראה "צדה לדרך" שכתב: יגעתי ולא מצאתי מהיכן הוציא רש"י זה הלשון "לסוף ג' חודשים", כי בשמות רבה (ג, ד), אשר יסודו של רש"י בנוי עליו, לא זכר ולא פקד כלל זה הלשון. ובמהדורת ר' אברהם ברלינר ציין לשיר השירים רבה (ב, טו), שם נזכר לשון "ג' חודשים".