ברכת אשר על התורה, שמות לא:יג
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Exodus 31:13
Open in the reader →1"אך את שבתתי תשמרו, כי אות הוא". המעבר מלשון רבים ללשון יחיד - "הוא", תמוה מאוד. (פ' כי תשא תשס"ב) וראה דברי "ספר הזכרון".
2רש"י ד"ה אך את שבתתי תשמרו, אף־על־פי שתהיו רדופין וזריזין בזריזות המלאכה וכו'. אכן זריזים היו, שכן הספיקו להכין את המשכן בין י"א בתשרי לראש חודש ניסן, כלומר פחות מששה חודשים: בי"א בתשרי הקהיל משה את העם וציוום על מלאכת המשכן, על שמירת השבת ועל שאר העניינים המוזכרים להלן בפרשות ויקהל ופקודי (רש"י לה, א). בי"ב בתשרי הביאו בני ישראל את נדבות לבם לתרומת המשכן - הכל ביום אחד (רמב"ן לו, ג), וביום זה החל משה למנות את בני ישראל (רש"י ל, טז). ובא' בניסן נשלמה מלאכת המשכן (רש"י לג, יא). (פ' כי תשא תשנ"ג) וראה הערת הרב חיים דוב שעוועל על אתר שכתב: ברש"י שברמב"ן "ועשוהו באחד בניסן". וגירסה זו נכונה על־פי המדרשים (עיין במדבר רבה יג, ב) שהמשכן נגמר בכ"ה בכסלו והמתין הקב"ה לחנכו עד חודש ניסן שבו נולדו האבות. לפי זה נוסחת רש"י שברמב"ן "ועשוהו באחד בניסן" כוונתה להקמת המשכן, מה שאין כן לנוסחת רש"י שלפנינו שעשאוהו "עד" אחד בניסן, מבואר שהיו עסוקין בו כל הימים מתשרי עד אחד בניסן (יש לציין שלפי דברי חז"ל שהמשכן נגמר בכ"ה בכסלו, היו ישראל זריזים הרבה יותר, שכן סיימו את המלאכה לאחר כחודשיים וחצי בלבד). (הערת ר' גרשון באס שי')
3שם. ...כל אכין ורקין מעוטין, למעט שבת ממלאכת המשכן. ע"כ. בדרך כלל "אך ממעט" פירושו, שהמלה "אך" העומדת בראש הפסוק מצמצמת את היקף המצוה או הענין שבפסוק. לאמור - לא חל האיסור־הציווי בכל היקפו, אלא חל באופן חלקי. ולפי זה שיעור הכתוב כאן הוא: לא את כל שבתותי תשמרו, אלא יש פעמים ששבת נדחית. אם כן צריך היה לומר שמלאכת המשכן דוחה שבת, אבל רש"י מלמדנו להיפך. כך שואל רמב"ן על דברי רש"י. וראה "צדה לדרך" שכתב: נראה לי שדברים הללו לא יצאו מפה קדוש רש"י, וזה מכמה טעמים... אחר זמן רב שכתבתי את זה, כתב לי הרב ר' מיכל כ"ץ מק"ק טריעסטי, איך שהוא ראה ברש"י של קלף ישן נושן, שלא היה כתוב שם כלל לשון זה ושמחתי כמוצא שלל רב, כי נחני אלהים בדרך אמת. ע"כ. (פ' כי תשא תשנ"ב)
4רש"י ד"ה כי אות הוא ביני וביניכם, אות גדולה היא בינינו שבחרתי בכם וכו'. קצת קשה, למה אין רש"י רוצה לראות "אות" בינו ית' ובין ישראל, כשם שיש ברית בינו ית' ובין ישראל, וכאילו משתדל לנסח את הדבר כאן מעין יחס חד כיווני (אף כי המלה "בינינו" מחלישה רושם זה). (פ' כי תשא תשנ"ב)