ברכת אשר על התורה, שמות לט:א
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Exodus 39:1
Open in the reader →1בפסוק א - לשון רבים; בפסוק ב - לשון יחיד; ג-ו - לשון רבים; ט - לשון יחיד; טו-כא - לשון רבים; כב - לשון יחיד; כד-כה, כז, ל-לא - לשון רבים. כלום יש הסבר לזה? (פ' פקודי תשנ"ד) וראה "העמק דבר" (לפסוק ב) שכתב: באפוד וחשן ומעיל התכלת הפרשיות בלשון יחיד ואחר כך בלשון רבים (זולת אבני שוהם וכתונת וציץ, ויבואר שם), משום דכל התחלת המלאכה והסדר היה על־ידי בצלאל, ונגמר על־ידי שארי אומנים, וכדי שלא לקפח שכר האומנים שהמה בעמלם עשו עיקר המלאכה, וגם כל דבר מצוה נקרא על שם הגומרה, משום הכי כתיב להלן בלשון רבים. וראה דבריו גם להלן (פסוקים ו, כז ו-ל).
2רש"י ד"ה ומן התכלת והארגמן וכו', ...אלא הם בגדים שמכסים בהם כלי הקודש בשעת סלוק מסעות וכו'. אלא שקשה, כי צריך לומר שמחציתו השניה של פסוקנו - "ויעשו את בגדי הקדש" וגו' - היא מעין כותרת לפרשה הפתוחה שאחריה. (פ' ויקהל־פקודי תשנ"ט)
3גם קשה שהכתוב יזכיר את בגדי השרד־הכיסוי לפני בגדי הכהונה, והרי הללו חשובים ללא ספק הרבה יותר, שכן הם מעכבים בעבודת הכהנים, בעוד הכיסויים רק משמשים להגנה על כלי המשכן, וכפי ששאלתי כבר למעלה (לא, י). (פ' ויקהל־פקודי תשס"א)