ברכת אשר על התורה, שמות ד:כד

1רש"י ד"ה ויבקש המיתו, למשה, לפי שלא מל את אליעזר בנו. ועל שנתרשל, נענש עונש מיתה. תניא אמר רבי יוסי, ח"ו לא נתרשל וכו'. ברייתא היא במסכת נדרים (לב ע"א), והרי זו דוגמא שאין תורה חתוכה (ירושלמי סנהדרין פ"ד ה"ב - אמר רבי ינאי: אילו ניתנה התורה חתוכה לא היתה לרגל עמידה). משה רבנו ע"ה היה בדילמה בין שתי מצוות, ומכל מקום לא היה צריך לעסוק בעסקי מלון, יחליט בדילמה אשר יחליט. והשווה לדברי ר' נתן צבי פינקל - הסבא מסלבודקא - שהבאתי בספר בראשית (לב, כג) על "דינה היכן היתה?" שהיה לפחות צריך להיאנח בכל מכת פטיש כשסגר עליה את התיבה. (פ' שמות תשמ"ז)

2וראה "שפתי חכמים" (אות ו), אך עדיין קשה לי, וכי על זה - על עיסוק במלון תחילה - מגיע עונש מיתה? (פ' שמות תשנ"ד) ראה מלבי"ם על אתר שכתב: ...ולשון "ויפגשהו ה'" מוקשה מאוד. והנראה כי משה היה תמיד דבוק עם ה' וה' היה עמו, רק בדרך הזה נטרד בעניני המלון ונפסק מן הדבקות עד שלא היה עם ה' רק היה במלון, ופירוש "ויהי בדרך במלון", שבדרך היה משה במלון מתעסק בעניניו נפרד מהדבקות, עד כי "ויפגשהו ה'", שה' שבא אליו היה דומה כאילו פגש אותו במקרה... ומשה לא היה מוכן אז אל הנבואה מהיותו טרוד במלון, ולכן נתרשל גם כן מן המצוה שלא היה עושה זה אם היתה השכינה שרויה עליו אז, ועל ידי כך "ויבקש המיתו", ...ואמר במדרש מלאך של רחמים היה, כי משה לא היה בידו שום חטא מימיו וראה ה' כי יחטא עתה במצוות מילה בשיעבור היום ולא ימול את בנו, רצה לסלקו בעוד שלא עבר היום שעדיין לא חטא כי כל היום זמנו, כדי שימות זכאי. ורש"ר הירש כתב: "ויפגשהו ה'" - האלהים, אשר זה עתה שלח את משה בשליחות כה רמה, והלה כבר נתעסק בביצועה, ניצב עתה מולו לפתע והעדיף "לבקש המיתו". מהמשך הסיפור מתברר, שמשה העביר על מצות מילת בנו, וזו היתה הסיבה לסכנת נפשו הפתאומית. הרי היה בדרך להביא גאולה לעם הזה, שכל ייחודו מושתת על ברית המילה; ואיך יביא לתוך קהל עם זה ילד אשר לא נימול? מוטב וימות, ואל תהיה תחילת שליחותו - מכשלה וכו'. (פ' שמות תשמ"ט)

3ועוד קשה לי, למה הכתוב ממתין באיזכור שמו של אליעזר עד להלן (יח, ד) ולא מזכירו כבר כאן, והרי הוא כבר נמול ומותר לקרוא לו שם. ואמנם כל עסקי המשפחה של משה רבנו ע"ה נדחים בצורה זו או אחרת לשוליים. (פ' שמות תשנ"ו)