ברכת אשר על התורה, שמות מ:לח

1רש"י ד"ה לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם, ...מקום חניתם אף הוא קרוי מסע וכו'. לכבוד שבת החתן של אסף שי' אמרתי כך: עם צאתו לאויר העולם, יוצא אדם למסע ארוך ובו תחנות שגם הן נקראות מסעות, כפי שרש"י מוכיח כאן מן הפסוקים "וילך למסעיו" (בראשית יג, ג) ו"ואלה מסעי בני ישראל" (במדבר לג, א). בשבוע הקרוב, ביום שהוכפל בו כי טוב, תגיע אי"ה למסע־תחנה חשוב ביותר, אתה תעזוב את אביך ואת אמך ותדבק באשתך ותקים בית בישראל. בית זה יהיה מקדש, שהרי אתה מקדש את אשתך, היא ביתך. ויש דרגות בקדושה, כפי שמלמדת אותנו פרשת השבוע בראשיתה - קדושת השבת גדולה מקדושת הכנת המשכן. מהו מקום קדושת הבית בסולם הקדושות שבעולמנו היהודי, איני יודע. גם איני יודע אם ההלכה קובעת לה מקום. שמא כל אחד צריך לקבוע מקום זה, ו"מעלין בקודש"...

2מקדש־בית זה, כמו המשכן־בית המקדש, אינו יכול להתקיים בלא תרומה, כאמור בריש פרשת ויקהל: "קחו מאתכם תרומה" (לה, ה). תרומה זו צריכה להיות מאתכם - כל אחד במקומו, במקדש שלו, והיא צריכה להיות מתמדת, 'תמיד' לא במשמע במחזור קבוע, כמו "קרבן תמיד", דהיינו בוקר וערב, אלא במשמע "אש תמיד תוקד בו" - אש רציפה, בלא הפסקה. ככל שתזכור זאת ותנהג על־פי זה יותר, תהיה קדושת ביתך נעלה יותר.

3אחתום את דברי בברכה בה בירך משה רבנו ע"ה את ישראל עם גמר המלאכה, וכפי שמביא רש"י (למעלה לט, מג ד"ה ויברך אתם משה): אמר להם יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם "ויהי נעם ה' אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו" וגו' (תהלים צ, יז). ע"כ. וכדי להבהיר קצת ברכה זו אקרא לפניך, לפניכם, מה שכתב בנדון אחד מאבות אבותיך, רבי שלמה הכהן, האדמו"ר מרדומסק, בספרו "תפארת שלמה": יהי רצון שתשרה שכינה במעשי ידיכם - לא על מלאכת המשכן בלבד כי גם על מעשי ידיכם אשר בבתיכם תשרה השכינה והברכה. אחרי אשר כבר הרימותם את תרומת ה' לנדבת המשכן מעתה תחול הברכה על הנשאר לכם, כי כן דרך התרומה - חיטה אחת פוטרת את כל הכרי ובעל הבית מתברך על ידה, כמו שכתוב "בחנוני נא בזאת... והריקתי לכם ברכה עד בלי די" (מלאכי ג, י), וזהו שאמר אחר הפרשת המעשרות "השקיפה ממעון קדשך... וברך את עמך", כי כשנותן חלק גבוה, תשרה הברכה על הנשאר מעתה. וזהו שתשרה שכינה במעשה ידיכם, רצונו לומר כל מעשי ידיכם בבית ובחוץ, במשא ומתן, תכוונו הכל לשמים לצורך גבוה, לצדקה ולהוצאת בניו לתלמוד תורה וכדו', שיהיה זה מקום להשראת שכינה במעשה ידיכם ולברך אתכם. וזהו "ויהי נעם ה' אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו", שיהיה בכוונה הרצויה לשם שמים, ואז "ומעשה ידינו כוננהו", תשרה השכינה.