ברכת אשר על התורה, שמות ו:ד

1"...את ארץ מגריהם אשר גרו בה". אונקלוס מתרגם: ארעא תותבותהון דאתותבו בה. ע"כ. מכאן נראה שאין אונקלוס מבחין בין לשון גו"ר ללשון יש"ב, כפי שאנו רגילים להבחין, וצריך לבדוק, כיצד הוא נוהג בלשונות אלה במקומות אחרים. (פ' וארא תשנ"ו, בים המלח) באמת, לרוב אינו מבחין, להוציא מקומות אחדים בהם תרגם גו"ר - דו"ר (בראשית כו, ג; לב, ה; לה, כז; ויקרא כה, ו ודברים יח, ו) וצריך לבדוק מדוע. והרי תשובתו של הרב רפאל בנימין פוזן שי': מכיון שהאבות גרו בארץ כנען מגורי קבע, תרגם "ארץ מְגֻרֵיהֶם אשר גָּרוּ בה" - "אֲרַע תּוֹתָבוּתְהוֹן דְאִתּוֹתַבוּ בָהּ", בפועל "יתב" המציין ישיבת קבע ולא בפועל "דור" המציין ישיבת ארעי. (מתוך ספר "פרשגן" - ביאור חדש לתרגום אונקלוס - בכתיבה)

2רש"י ד"ה וגם הקמתי את בריתי וגו', וגם כשנראיתי להם וכו'. נראה שרש"י בא לפרש לשון "גם" שבדרך כלל בא לרבות, אך משמעות זו אינה מתאימה לכאן, שהרי המשפט הקודם בא בשלילה - "ושמי ה' לא נודעתי להם", וכאן בא לרבות דבר חיובי. כך הסתבר לי כשלמדתי עם אביעד שי' בבית־הכנסת בתל־אביב. (פ' וארא תשמ"ח)

3ודומה שלפי הערת ר"ע ספורנו ש"וגם הקמתי את בריתי" זו סיבה שניה לגאולה, צריך לראות במילים "ושמי ה' לא נודעתי להם" מאמר מוסגר, ואם כן - ניחא, כי אז בא חיובי אחר חיובי. (פ' וארא תשנ"ד)

4ומכל מקום, ראה להלן רש"י (ט, ד"ה מקצר רוח וד"ה וגם הקמתי). (פ' וארא תשנ"ז)