ברכת אשר על התורה, בראשית א:כו

1"נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו" וגו'. משמע אדם כשם ציבור, שהרי מיד בא לשון הרבים "וירדו", וקצת תמוה שאין הערה לזה, לא במפרשים שבמקראות הגדולות ואף לא "בדעת מקרא", ואני שמתי לב לזה עתה לראשונה. מכל מקום, דומה שיש בזה משום רמיזה מוקדמת לבריאת האישה אשר הצורך בה התעורר לכאורה רק עם ראות אדם הראשון שלכל בעלי החיים יש "עזר כנגדו" "ולאדם (כלו' לעצמו) לא מצא עזר כנגדו" (ב, כ). ועכ"פ - ראה רס"ג. וירדו - ישלוט. (פ' בראשית תשס"ב)

2וראה רמב"ן על אתר. (פ' בראשית תשס"ח)

3"בצלמנו כדמותנו" (כו), "בצלמו בצלם אלהים" (כז). "בדמות אלהים" (ה, א), "בדמותו כצלמו" (שם, ג). הרבה תמהתי, אם יש משמעות שונה בגוונים השונים המנויים כאן. ולא זו אף זו.

4רש"י לפסוקנו, ד"ה בצלמנו - בדפוס שלנו . ואלו בפס' הבא, ד"ה ויברא אלהים את האדם בצלמו - בדפוס העשוי לו. ע"כ. ועד כאן שפיר. אך אחרי כן בד"ה בצלם אלהים ברא אותו - פירש לך שאותו צלם המתוקן לו, צלם דיוקן יוצרו הוא. ע"כ. ולא ידעתי, מה טיבו של השינוי הדק בדבריו ז"ל. (פ' בראשית תשמ"ט)

5רש"י ד"ה נעשה אדם, ענותנותו של הקב"ה למדנו מכאן וכו'. עצם ההימלכות עם המלאכים היא סימנה של ענותנות זו, והנימוק שרש"י נותן להימלכות זו - דמיון האדם למלאכים - לכאורה אינו נחוץ להוכחת הענותנות, אבל הוא נחוץ להימלכות עצמה, וזה מקשה קצת על עיקר הדברים. (פ' בראשית תשנ"ב) ור' לבוש שלשון נעשה משמע שהיה ח"ו צריך סיוע מאחרים, על זה מתרץ רש"י שמתוך ענוה נמלך בהם. אלא שעדיין קשה למה לא הראה ענותנותו בשאר הבריאות, לכך פירש שהאדם בדמות המלאכים ויתקנאו בו (הראני הרב איתן שנדורפי שי').

6שם. ...ויש מקום למינים לרדות... ע"כ. לא מצאתי מי שיבאר פועל זה כאן אלא נחמה ליבוביץ ומשה ארנד, ר' בספרם "פירוש רש"י לתורה - עיונים בשיטתו" עמ' 140: הזדמנות לאפיקורסים להרים ראש ולהסתייע בלשון הפס'. (פ' בראשית תשנ"א)

7"...בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל־הארץ ובכל הרמש הרמש על־הארץ". שאלתי, מה שייך כאן "ובכל־הארץ" בתוך שורת בעלי־החיים השונים, וביקש בני שלו' שי' לומר שכנראה אין מקום לשליטה על הרמש הרומש על הארץ בלא שליטה על הארץ, וראינו שהרש"ר הירש הולך בדרך זו. ברם, ראה פס' כח, שם נאמר: "ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל־חיה הרמשת על־הארץ" - בלי איזכור לשלטון על הארץ. (פ' בראשית תשס"ה)