ברכת אשר על התורה, בראשית יד:יד

1רש"י ד"ה וירק, כתרגומו: וזריז... וכן אריק חרבי וכו'. לענ"ד אין שתי המובאות־הראיות האחרונות מן הענין, שהרי שם אין המשמע להמצא כלי זין. וצ"ע. (פ' לך תשס"ד) באמת בשמות (טו, ט) מבאר רש"י "אריק חרבי" - אשלוף, על שם שהוא מריק את התער בשליפתו, שלא כפירושו כאן ור' רא"ם וספר הזכרון. ובתהלים (לה, ג) כן פי' רש"י כפירושו כאן, "והרק חנית וסגור" - הזדיין בחנית והגן עלי כמחיצה ביני ובין רודפי.

2רש"י ד"ה חניכיו, חנכו כתיב, זה אליעזר וכו'. קשה לי מה עניין רש"י לצמצם כל כך את מספר האנשים שיצאו עמו, ומה גם שלפי זה קשה לשון "ויחלק עליהם לילה" שבפס' הבא. שהרי קשה לומר ש"עליהם" פירושו - אברם ואליעזר בלבד. אך ראה בד"ה שמנה עשר וגו'. ועכ"פ קשים על רש"י דברי אברהם אבינו להלן (פס' כד). (פ' לך תשנ"ד)

3ושמא גם כאן מעדיף רש"י מעשה פלאי - שניהם לבדם מנצחים ארמיה גדולה. (פ' לך תשס"ג) ור' בראשית רבה (מג, ב) שדרשו מה שנאמר "וירדוף" לשון יחיד ומבאר היפה תואר שלא החשיב הכתוב את אברהם עצמו כיון שנחשב מלך בגדוד וכוונת המדרש שהיה אליעזר ראש הלוחמים, אבל עבדים רבים היו עמו לשמשו, ככתוב להלן (פס' טו) "הוא ועבדיו ויכם". ור' גור אריה. ולשון "ויחלק עליהם לילה" משמעותו - ויחלק הוא ועבדיו על הנרדפים, דהיינו בשבילם ובסיבתם כמבואר ברש"י על הפס' הבא.

4וקצת קשה, למה אין רש"י מסתמך כבר כאן על דברי הגמ' בנדרים לב ע"א, והרי זה מקומם, לכאורה. ועוד, צריך לבדוק, אם אמנם משום קרי וכתיב יש כאן, כי בחומש "רב פנינים" אין סימן לכך. ובהע' 98 לרש"י שבחומש "תורת חיים" כתוב: "חנכו כתיב זה אליעזר" ליתא בדפו"ר. ועיין במנחת שי שהעיר שלשון רש"י זה ("חנכו כתיב") אינו אלא לשון תימא, כי בכל הספרים נמצא תיבת "חניכיו" בשני יודי"ן, ובסוף מסיק שאין לגרוס מה שכתוב בספרים שלנו. (פ' לך תשס"ד)