ברכת אשר על התורה, בראשית יח:יג

1"למה זה צחקה שרה". קצת קשה לי, הרי המלאכים עדיין היו בחזקת אנשים, ולמה אפוא אין שרה רשאית לצחוק על בשורתם־הבטחתם? ולמה אין הקב"ה חוזר כאן על הבטחתו המפורטת (יז, יט)? ומ"מ צריך לומר ששרה לא ידעה על ההבטחה ההיא, שאם ידעה, מן הסתם לא היתה צוחקת עתה, וזה כשלעצמו קצת תמוה, אא"כ נאמר שאברהם לא אמר לה עליה דבר כדי "לא להכניס אותה למתח". (פ' וירא תש"ן) ור' רמב"ן לפס' טו ורי גם מה שכתבתי להלן (יח, טו). (פ' וירא תשנ"ז)

2רש"י ד"ה ואני זקנתי, שינה הכתוב מפני השלום, שהרי היא אמרה, ואדוני זקן. ע"כ. קצת קשה, שהרי (א) הכתוב עצמו מפרט (פס' יא) "ואברהם ושרה זקנים", (ב) הרי תלתה לא רק באברהם אלא בעיקר בה - "אחרי בלתי היתה לי עדנה", וכפי שמפרש רש"י (בפס' יב) "...אפשר הקְּרָבַיִם האלה טעונים ולד?" וכו'. ולמה אפוא לומר ששינה? הרי זוהי תמצית דיבורה של שרה. (פ' וירא תשמ"ט)

3הכוונה לומר שהקב"ה שינה משום השלום, ולשון רש"י (הגמ') "שינה הכתוב" - אכן קשה, שהרי לכתוב כשלעצמו אין עניין בכגון דא. (פ' וירא תשס"ה)