ברכת אשר על התורה, בראשית יח:יט

1רש"י ד"ה כי ידעתיו, ...ואם תפרשהו כתרגומו - יודע אני בו שיצוה את בניו וגו', אין "למען" נופל על הלשון. ע"כ. דומה שהמפתח להבנת דברי רש"י הוא פירוש מלת "למען". לפי תרגום אונקלוס המתרגם "בדיל" - בשל - הפס' מובן, אם נפרש "ידעתיו" חיבבתיו, כלו' חיבבתיו בשל זה שיצוה וכו'. אלא שלא כן גירסת תרגום אונקלוס שלפנינו (ברש"י).

2אין "למען" נופל על הלשון כי "למען" הוא נתינת טעם. וקשה לי, והרי גם "לפי" הוא נתינת טעם, ובמה אפוא טוב פירושו של רש"י על אונקלוס שאותו הוא דוחה? (פ' לך תשנ"ג)

3רש"י מפרש "למען" - לפי, והנה בד"ה למען הביא מפרש רש"י "למען" - כדי, ופירוש זה לכאורה אינו עולה עם שני פירושיו למלת "ידעתיו". (פ' וירא תשמ"ח) ור' שינויי נוסחאות שיש שגרסו "ואם תפרשהו כפשוטו".

4רש"י ד"ה יצוה, לשון הווה, כמו וכו'. וקשה לי למה לו לרש"י לדחוק לשון הווה, והרי עדיין אין לו לאברהם בנים (לשון רבים), והנסיון עם ישמעאל כבר הוכח כבלתי מוצלח. ובעוד שבמקרים רבים רש"י מסב דברים על שעתיד לבוא, ואפילו בעתיד הרחוק, הוא מפרש כאן דווקא לשון הווה. (פ' וירא תשמ"ח)

5אע"פ שבמקום אחר (להלן כט, ג) הוא אומר שאין כלל הווה. ועוד: לכאורה ברור כאן שזה לשון עתיד. (פ' וירא תשנ"ט) ור' ראב"ע להלן (מו, כג) שדרך הכתוב לומר "בניו" אף כשיש לו רק בן אחד ור' נחלת יעקב שאין לפרש ככתבו לשון עתיד, שהרי הבחירה נתונה.