ברכת אשר על התורה, בראשית יט:א

1רש"י ד"ה שני, ...ואחד להציל את לוט, והוא אותו שבא לרפאות את אברהם וכו'. וקשה לי, והרי למעלה (יח, ב ד"ה והנה שלשה אנשים) אמר רש"י שאין מלאך אחד עושה שתי שליחויות. ואולי צ"ל שתי שליחויות מסוגים שונים אינו עושה, אבל לרפאות ולהציל, שהן פעולות קרובות, אכן עושה. ור' גם להלן (יט, כב ד"ה כי לא אוכל) "...שאין שני מלאכים נשלחים לדבר אחד". ואולי גם בשני מקומות שונים שאני. (פ' וירא תשנ"ז)

2רש"י ד"ה המלאכים, ולהלן קראם אנשים וכו'. להלן זה - למעלה, בתחילת הפרשה, אצל אברהם (יח, ב). אבל גם להלן (י) קורא להם "אנשים" ושם אין תשובת רש"י שבכאן עומדת.

3שם. ...דבר אחר, אצל אברהם... והיו המלאכים תדירין אצלו כאנשים, קראם אנשים וכו' . אבל אצל הגר שהיתה מצויה בבית אברהם, קראו מלאך, וצ"ע. (פ' וירא תשמ"ט)

4רש"י ד"ה ולוט ישב בשער סדם, ...אותו היום מינוהו שופט עליהם. ע"כ . מה רמז מצאו חז"ל למינויו זה של לוט? ור' להלן (יט, ט). (פ' וירא תשמ"ג)

5ונראה שאין זה אלא הביטוי "ישב בשער סדם", כלומר ישיבה בשער העיר היא זו של השופט, השוה דברים (כא, יט). והשוה גם דברי רש"י להלן (כג, י ד"ה ועפרן ישב) "...אותו היום מינוהו שוטר עליהם" וכו'.

6ושמא אפשר לומר שיש בכך משום תשובה לשאלה, כיצד זה העז לוט להזין את המלאכים בפומבי, לעיני כל, בשעה שהוא יושב בשער העיר, שם מקום השוק והמשפט, והרי הכל יראו וישמעו. אלא ששני עניינים יש כאן: (א) הכתוב "מספר" שביום הגעת המלאכים נתמנה לוט שופט. (ב) בערבו של אותו היום באו המלאכים אל ביתו. וראיה לדבר שבשני עניינים מדובר, היא בכך שהכתוב מדגיש את בואם בלילה (פסוקים א ו-ה), והרי אין דנים בלילה, אלא כאמור ביום מינוהו לשופט ובלילה באו. (פ' וירא תשמ"ח) ור' גור אריה שגילה הכתוב שאף שבאותו היום קבלוהו לשופט, עשו לו את הנבלה הזאת (פסוקים ה-ט).