ברכת אשר על התורה, בראשית כא:יד
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Genesis 21:14
Open in the reader →1"וישכם אברהם בבקר". לא ראיתי מי שידרוש "וישכם" זה מעין הדרשה להלן (כב, ג). כלום השכמה זו היתה מאימת שרה עליו, על אברהם אבינו ע"ה? וזה שאין השכמה למעלה, סוף פ' לך לך, בעניין ברית המילה, ראה משכ"ש. (פ' וירא תשס"ג)
2רש"י ד"ה לחם וחמת מים, ...לפי שהיה שונאו על שיצא לתרבות רעה. ע"כ . והוא ע"פ שמות רבה (א, א). ומכאן שיש מקום (מותר, צריך) לשנוא את היוצא לתרבות רעה. ודרך להסקת מסקנה זו במדרש תמוהה. והרי אין כל הכרח לפרש שנתן לה לחם וחמת מים מפני שנאה, אלא אפשר לומר, כפי שמביא שפתי חכמים בשם מהרש"ל (אות כ) שהתכוון להחזיר את הגר וישמעאל כשוך חמתה של שרה, או עוד יותר פשוט - משום שבמדבר אין ערך לכסף ולזהב, אבל יש ערך והכרח בלחם וחמת מים. (פ' וירא תשמ"ט)
3רש"י ד"ה ותלך ותתע, חזרה לגלולי בית אביה. ע"כ . והוא מפרקי דרבי אליעזר (ל). אבל להלן (כה, א) מדבר רש"י בשבחה, וזה קצת קשה. (פ' וירא תשנ"ט) ור' חזקוני וגור אריה שם שבסוף חזרה בתשובה.
4"...ואת הילד" (ג' פעמים). ולא ידעתי, מדוע אינו נקרא לפחות נער, והרי היה לפחות בן ט"ו שנים (2+13), ואף יש שמציינים שכבר היה בן י"ז שנה. ואולי כדי שלא יהיה צורם כל כך שהכתוב אומר "...שם על שכמה ואת..." (יד). ואולי עוד יותר קשה, מה הפכו פתאם לנער (יז)? (פ' וירא תשנ"ד)
5"...ואת הילד... את הילד... הילד... קול הנער... אל קול הנער... את הנער... את הנער... את הנער". ואכן, מה הפכו לנער? ור' מה גדול אונקלוס שמתרגם את כל הביטויים במלה אחת - הילד הנער (ר' מלונו קטן של ר' עזרא ציון מלמד ז"ל). אך לא כן יונתן בן עוזיאל המתרגם תחילה "ריבא" ואחר כך "טליא". (פ' וירא תשנ"ד)
6והנה עתה ממש ראיתי - בשעת קריאת הגהה של קובץ מאמרי ר' יהודה קיל - הערתו (2) במאמר "על מגילת רות", שבפי אברהם והגר הוא נקרא ילד, אך בפי המלאך - נער. וזה יפה, אך עתה קשה על אונקלוס, למה אינו מקבל אבחנה זו. ואולי זה משום שאין פירושו של ר' יהודה קיל מיישב את האמור בפס' יט - "ותשק את הנער". (פ' וירא תשנ"ז) בשם נחמה ליבוביץ ז"ל ראיתי שלגבי הבורא מוזכר ישמעאל, כמעט תמיד, בכינוי "נער". לגבי אברהם כינויו הוא "בנו". לגבי שרה, ישמעאל הוא בן השפחה האחרת, השנואה, שפחתה המתנשאת. ולגבי הגר, ישמעאל הוא ה"ילד", ואין זה משנה מהו גילו כעת. ור' ספר הדר העולם של הרב איתן שנדורפי עמ' 82, שם מבוארת הפרשיה כולה תוך תשומת לב רבה לכינויים המשתנים.