ברכת אשר על התורה, בראשית כב:א

1רשב"ם ד"ה אחר הדברים האלה. זכורני איך יצא ר' אהרן ויינשטיין זצ"ל ראש ישיבת בית יוסף (נובהרדוק) בתל־אביב בשצף קצף נגד ההגנה ששיתפה פעולה עם הבריטים (דומה שבנו יחידו היה מאנשי לח"י). היה זה בשנת תש"ד - והסתמך על רשב"ם זה. ואולי היה זה בתש"ה - מ"מ היה זה בראש השנה, לפני קהל ועדה. ולא ידעתי, מה בין בריתו זו של אברהם אבינו ובין בריתו עם ענר אשכל וממרא, אותו אין רשב"ם מתקיף. וקשה להניח שעניין הדורות - ניני ונכדי - הוא ביניהן.

2ועתה נראה שלדברי רש"י (כא, כג ד"ה כחסד וגו') אין זה קשה, שכן הבטיח בברית לא לקחת ארצו ארץ פלשתים שהובטחה לו (ר' רשב"ם). ואולם, הרי הבטיח רק לג' דורות, וה' אמר לו "ודור רביעי ישובו הנה" (למעלה טו, טז). (פ' וירא תשנ"א) גם נראה שהדגש שם ברשב"ם הוא בייחס לויתור על ארץ פלישתים הנמצאת בגבולות ארץ־ישראל. העקידה, לשיטתו, באה כעונש על מסירת שטחי ארץ־ישראל, דבר שלא נעשה בברית עם ענר אשכל וממרא. ועוד: איסור כריתת ברית הוא דווקא עם עובדי עבודה־זרה (רמב"ם עבודה־זרה י, א) ונראה שענר אשכל וממרא לא עבדו עבודה־זרה, וכפי שביאר רש"י שם (יד, יג ד"ה בעלי ברית אברם) שהשיאו לאברם עצה על דבר המילה ויותר מבואר בהעמק דבר שכתב "והם בעלי ברית אברם, אמונת אברם, ברית הוא כנוי על אמונה... וגם המה בטחו בה' המפליא לעשות" (מפי הרב איתן שנדורפי, ור' עוד בספרו הדר העולם עמ' 108-125).

3בעל "תורה תמימה" (אות א) מביא שאלה יפה בשם מפרשים - איך לא חש הקב"ה כביכול שלא יוסיפו המרננים לומר, מאבימלך נתעברה, להביא ראיה ממעשה העקידה שאמנם כן הוא, כי לו היה אברהם אביו, לא היה שליט ברוחו לשחוט את בנו וכו'. אלא שתירוצו היפה הוא רק יפה, אבל לא תירוץ לקושי', כי היאך ידעו הגויים - והם המרננים - שאם היה יצחק נולד מאבימלך היה פסול לקרבן. (ראש השנה תש"ן)