ברכת אשר על התורה, בראשית כג:ב
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Genesis 23:2
Open in the reader →1"ותמת שרה" וגו'. הכתוב מאריך כאן בנושא זה בעיקר משום חלקת קבורתה. קצת דומה לאיזכור מות רחל אמנו (להלן לז, טז ואילך). אבל הכתוב אינו מזכיר כלל את מותן של רבקה ושל לאה אמנו. ובעוד שלגבי העלמת מות רבקה יש נימוק (לה, ח רש"י ד"ה תחת האלון), אין כל נימוק על העלמת מותה של לאה. (פ' וישב תשמ"ט) ור' זהר (ח"א קנח) שכל מעשי לאה בהסתר הם, ולכן לא נזכרה מיתתה בתורה ולעומתה מיתת רחל כן נזכרה, ועוד: לאה נסתרה במערת המכפלה ורחל נקברה על פרשת דרכים. ולגבי רבקה ר' פסיקתא רבתי (יב, כב) שכשמתה רבקה הוציאו אותה בלילה, והיא צוותה כן. אמרה, יעקב הצדיק בני אינו כאן, יצחק הצדיק בעלי יושב בבית מפני שכהו עיניו, יוציאוני ביום ויהא רשע זה (עשו) הולך לפני מיטתי ויהיו אומרים, אוי מן הדד שזה הניק. לכן ציותה להוציאה בלילה, ולא נכתב מיתתה.
2רש"י ד"ה בקרית ארבע, ...ד"א על שם ארבעה זוגות שנקברו שם וכו'. ואם כך צריך לומר שנקראת כך על שם העתיד, ואין זה יוצא דופן. (פ' חיי תשנ"ז)
3מעניין שכאן אין מעירים שזה ע"ש העתיד, כפי שכן מעיר "גור אריה" להלן לדברי רש"י לפס' ט ד"ה המכפלה. (פ' חיי תשס"ה) ור' נזר הקודש על מדרש רבה שזהו מפלאי השי"ת ששם שֵמות בארץ, שסיבב שתקרא העיר כן על שם ארבע זוגות הצדיקים העתידים להקבר שם.
4"ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה". ויצחק היכן היה? כלום אין זה מחובתו לספוד לאמו? ושמעתי מפי ר' שמעון שוואב שליט"א בהספידו למו"ר ר' יונה מרצבך זצ"ל שיצחק לא הכיר את אמו אלא לעת זיקנתה, ועל כן לא יכול היה לספוד לה כראוי, כמו אברהם אבינו ע"ה שהכירה מנעוריה. (מרחשון תשמ"א)
5ואולם אם אמנם רק אברהם בא מבאר־שבע לשמע מות שרה, ואלו יצחק הקדימו לבוא לחברון, מקום מושבם אז, הרי זה פשוט, שאין הכתוב מספר אלא על מי שבא מרחוק. ור' רמב"ן על אתר. (פ' ויצא תשמ"א)
6ור' רבינו בחיי בפירושו, ור' תרגום יונתן בן עוזיאל למעלה (כב, יט), ואז פשוט יצחק אבינו לא ידע על מות אמו ולא היה נוכח. (פ' חיי שרה תשמ"ו)
7ולפשוטו של מקרא, ר' ראב"ע לעיל (כב, יט) ד"ה וישב אברהם שכתב: ולא הזכיר יצחק, כי הוא ברשותו, ותנהו גם לכאן. (פ' חיי תשמ"ז)
8רש"י ד"ה ויבא אברהם, מבאר־שבע. ע"כ. בעוד שעל דברי רש"י קשים דברי רמב"ן, קשה על דברי רמב"ן, לענ"ד, שאין הכתוב מזכיר בשום מקום על שינוי מגורי אברהם מבאר־שבע לחברון. ועוד: אם אמנם אברהם בא מבאר־שבע ממסע לצורכו לשם, כדברי רמב"ן, מה איכפת לי מנין בא כדי לפרטו. ומסתבר כדברי רשב"ם על אתר ששייך לשון בא גם כשלא בא ממקום אחר. (פ' חיי תשנ"ו)