ברכת אשר על התורה, בראשית כו:יב
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Genesis 26:12
Open in the reader →1רש"י ד"ה בארץ ההוא, אע"פ שאינה חשובה כא"י עצמה, כארץ שבעת הגוים. ע"כ . קצת קשה לי, הרי מן הכתוב למעלה (ב-ג) "שכן בארץ אשר אמר אליך. גור בארץ הזאת" - והוא מיתרגם למעשה בפס' ו - "וישב יצחק בגרר" - משמע שגרר, ארץ פלשתים, בגבולות א"י היא. וראה גם רש"י למעלה (ב ד"ה אל תרד מצרימה) "...ואין חוצה לארץ כדאי לך". (פ' תולדות תשמ"ח)
2והנה לא מצאתי בבראשית רבה כמסומן ברש"י, אבל נאמר שם (סד, ג) במפורש שהיא א"י - שכון בארץ - עשה שכונה בא"י וכו', וראה מה שהוספתי למעלה (ב). (פ' תולדות תש"ן)
3והרבה דברים ראיתי באשר למעמד ארץ פלשת מבחינת שייכותה לא"י, וקשה לרכז הכל ולהביאו בפונדק אחד. ואי"ה עוד יבוא היום. (פ' בלק תשנ"ו)
4ור' מה שכתבתי למעלה (כד, ו) ורשב"ם למעלה (כב, א). (פ' תולדות תשנ"ח) ור' התורה והארץ ח"ז עמ' 20 מאמרו של הרב יהודה הלוי עמיחי "באכה גררה עד עזה - מגרר לגוש קטיף" ובעמ' 268 מאמרו של הרב יצחק אמיתי "חבל עזה - אתגר מימי בראשית".
5רש"י ד"ה מאה שערים, שאמדוה כמה ראויה לעשות, ועשתה וכו'. אלו ידעתי שהיחס בין כמות הזרעים ליבול הוא קטן בהרבה מן אחד למאה, הייתי מפרש בפשטות - ע"פ פשוטו של מקרא - הרבה מאד, וכדאי לברר. (פ' תולדות תשמ"ח)
6ואמר לי ר' מאיר שורץ שי' שהיה איש פלחה בקיבוץ חפץ חיים, שאכן זה הרבה מאד, וכי אפילו היום מגיעים ליחס כזה רק במקרים הטובים ביותר. (פ' תולדות תש"ן)
7שם. ...ורבותינו אמרו, אומד זה למעשרות היה. ע"כ. קשה לי והרי אין אומדן למעשרות, והיה צריך לומר - מנין זה, או מדידה זו, או ספירה זו וכו'.
8ורק עתה שמתי לב ללשון רש"י: ...ועשתה על אחת שאמדוה מאה, כלו' אם אמדו את היבול במאה, הרי קצר עשרת אלפים, דהיינו פי מאה מן האומד. (פ' תולדות תשנ"א)
9ועדיין קשה לי שבסופו של דבר אין כאן כי אם מספר יחסי, ובוודאי אין זה יסוד להפרשת מעשרות. (פ' תולדות תשנ"ד) ור' תוספות השלם שרבותינו באו לפרש למה אמד את השדה כמה תוציא, הלא אמרו חז"ל (תענית ח ע"ב) "אין הברכה שרויה בדבר המדוד... אלא בדבר הסמוי מן העין", אלא אמדה מפני המעשרות.