ברכת אשר על התורה, בראשית כו:יח
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Genesis 26:18
Open in the reader →1רש"י ד"ה וישב... ויחפר, ...מקודם שנסע יצחק מגרר, חזר וחפרן. ע"כ. בלעדי דברי רש"י אלה מובן שחפירות אלה נעשו בנחל גרר, הרחק מן העיר, אחר שעזבה כדרישת אבימלך. ולא ידעתי, מה מביא את רש"י לראות בשני פעלים אלה צורת עבר רחוק, כלו' קודם שנסע מגרר. ועוד, שלפי דבריו צריך להבין כעבר רחוק כל הנאמר עד פס' כג, והרי מפס' כב משמע שאחר עזבו את גרר התיישב בנחל גרר. וקשה לומר ש"ויעל משם באר־שבע" (כג) הוא התוצאה של "לך מעמנו" (טז), שהרי אחרי זה נאמר "ויחן בנחל גרר וישב שם" (יז). וצ"ע בדברי רש"י. (פ' תולדות תשמ"ט)
2ולכאורה צריך לומר כך: פס' טו מדבר על עבר רחוק - הפלשתים סתמו את בארותיו של אברהם, ואף־על־פי שמוזכרת רק באר אחת אצלו, זו שבבאר־שבע (כא, כה-ל), הרי הכתוב כאן מניח כידוע שחפר בארות גם בגרר וקרא להם שמות.
3פס' יח בא לאמר שהבארות של אברהם אביו, אותן יצחק פתח מחדש לפני שהתרחק מגרר ולהן קרא בשמותיהן הקודמים - סימן לבעלותו עליהן מכח ירושה - והניח אחריו כשהן פתוחות. כך לפי רש"י, אלא שלפי זה חסר עיקר מן הספר - העובדה שהניחן בלי ליהנות מהן, שהרי הורחק משם, ומה טעם אפוא באיזכורן בכלל.
4פסוקים יט-כב מדברים על הבארות שחפר יצחק בנחל גרר, הרחק מגרר, ורק עליהן יצאה מחלוקת מצד אנשי גרר, עד רחובות. אלא שלפי זה מקומו של פס' יח הוא אחר טו, ובמקומו הוא קשה.
5ברם, אם נאמר שלא כרש"י, כלו' בפס' יח מדובר בבארות שחפרן אברהם בשעתו בנחל גרר, אתי שפיר, דהיינו בארות אלה נותרו אמנם ברשותו, שהרי בעלותו עליהן היתה ברורה בשל השמות, והמחלוקת לא היתה אלא על החדשות שחפר. (פ' תולדות תשמ"ט)
6ור' לכל הענין פירושו של מלבי"ם (פ' תולדות תשנ"ט)
7"ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם". ויש לתמוה, היכן היה יצחק בשעה זו? והרי היה מצוי במשקו של אביו, וכפי שניכר בפרשה, ולמה אפוא הניח להם לסתום ולא פנה מיד אל בעל ברית אביו? (פ' תולדות תשנ"ז)
8ועל סמך מה עשו כן הפלשתים, והרי ידעו שיש יורש חוקי לאברהם, בעל ברית אבימלך? (פ' תולדות תשנ"ט) ור' תוספתא סוטה (פ"י ה"ב) שכל זמן שהיה אברהם קיים היו הבארות נובעות מים, משמת אברהם פסקו, אמרו, הואיל ואין נובעות מים אינן אלא תקלה מפני גייסות (שיכולים להתחבא שם ולארוב להם), עמדו וסתמום ומלאום עפר, בא יצחק והיו בארות נובעות מים שנאמר: "וישב יצחק ויחפור את בארות המים".
9"ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו". לא אדע, מה חשיבותה של קריאת שם לבאר, ור' גם למעלה (טז, יד): "על כן קרא לבאר וגו'" ולא אמר, מי קראה ועאכו"כ לא אדע, מה חשיבותה של קריאת שם מחודשת, ואולי זו וזו הן מעין הוכחה לחזקת בעלות, וברשב"ם: כדי שלא יוכל אדם לערער עליהן, אך מן טז, יד לא משמע כן.
10ומ"מ ברור מכאן שתולדות המשפחה על פרטיהן נמסרו מאב לבנו בדיקנות רבה. (פ' תולדות תשמ"ז)
11ור' מה שכתבתי להלן (פס' כ-כא). (פ' תולדות תשנ"ח)
12מעצם חפירת הבארות מחדש וקריאת שמות להן "כשמות אשר קרא להן אביו" ניכר, כמה יצחק היה מעורב במעשי אברהם אבינו ע"ה, כלומר חרף העקידה היה מעורה בעניינים חומריים בהחלט, ולכאורה חובה לזכור זאת בימינו כשמנסים לצייר תמונה שונה מאד. (פ' תולדות תשנ"ג)