ברכת אשר על התורה, בראשית כז:א

1"...ויהי כי זקן יצחק... לא ידעתי יום מותי". אבל המשיך לחיות עוד למעלה משבעים שנה, שהרי עתה בן קכ"ג שנה היה, ראה רש"י (פס' ב ד"ה לא ידעתי יום מותי) ונפטר בגיל מאה ושמונים (לה, כח). (פ' תולדות תשס"א)

2ולא בכדי אמרו (שבת קנג ע"א) שחייב אדם לראות עצמו כל יום כאלו זה יומו האחרון. (פ' תולדות, מלון קראון פלאז'ה, אילת)

3"ותכהין עיניו מראת". ר' רש"י כאן, ואלו להלן (מח, י) אין כל הערה. (פ' ויחי תשנ"ז) ור' באר יצחק שאין נראה שעיני יצחק כהו מחמת הזקנה כמו שמפורש אצל יעקב (להלן מח, י), שהרי יעקב היה באותה שעה י"ז שנה בלבד קודם מיתתו, אבל פרשה זו קודמת למיתת יצחק כמה עשרות שנים..

4רש"י ד"ה ותכהין. רש"י מביא כאן שלוש סיבות להכהיית עיני יצחק: (א) עשן קטורת ע"ז של כלותיו. (ב) דמעות מלאכי השרת. (ג) כדי שיטול יעקב את הברכות. וקשה לי, למה אינו מביא דעה רביעית, דעת ר' אלעזר (מגילה כח ע"א) "משום דאסתכל בעשו הרשע" - כל המסתכל בצלם דמות אדם רשע, עיניו כהות. (פ' תולדות תשמ"ח)

5ועוד קשה, שלכאורה יכול היה להביא גם את דברי הגמרא (בבא קמא צג ע"א), "ואמר רבי יצחק, לעולם אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך, שהרי אבימלך קלל את שרי ונתקיים בזרעה, שנאמר (כ, טז) הנה הוא לך כסות עיניים. אמר ליה, הואיל וכסית ממני שהוא אישך וגרמת לי צער הזה, יהי רצון שיהיו לך בני כסויי עיניים, ונתקיים בזרעה, שנאמר, ותכהין עיניו מראות".

6ובאשר למאמר אל תהא ברכת הדיוט וכו', אמרתי על דרך הלצה, כי הנה כשאתה מבקש ברכה מרב, יברכך בעליה בתורה, ואדמו"ר - בעליה ביראת שמים, ואלו הדיוט יברך אותך בבריאות ובפרנסה טובה. כל זה היה עד ששמתי לב לתוכן ברכתו של הכהן הגדול של ישראל ביום הכפורים, וכפי שנהג לומר ר' יעקב ברמן ז"ל - האיש המקודש ביותר ביום המקודש ביותר במקום המקודש ביותר, הרי לך שברכת הדיוט אינה קלה. (פ' תולדות תשנ"ד)

7ונראה שצריך לבדוק, אם יש שרש"י מביא יותר משלוש דרשות לענין אחד. ואף אם לאו, צריך למצוא הסבר לבחירתן של אלה ולא אחרות. (פ' תולדות תשמ"ט)

8וראה בענין זה - בחירת רש"י מדרשי חז"ל - מאמרה המאלף של נחמה ליבוביץ שתליט"א בסוף העיונים החדשים לס' שמות. (פ' תולדות תשנ"א)

9ועתה ראיתי אצל רבנו בחיי סיבות נוספות המובאות במדרשי חז"ל, ועל כן הקושיא על רש"י חלשה יותר, שכן לא יכול להביא את כולן! וראה בבראשית רבה (סה, ה-י) סיבות נוספות. (פ' תולדות תשנ"ד)

10הדרשה שעיני יצחק כהו בשל דמעות המלאכים קשה, שהרי מן הסתם כאן משמע שעתה לעת זקנה כהו עיניו, ואלו לפי המדרש הוא כבר התקשה בראייה מאז היותו בן ל"ז שנה. (פ' תולדות תשנ"ח)

11ועוד קשה לי על זה, למה ירעו לו המלאכים והוא קרבן לאל עליון, ומה מבקש הדרשן ללמדנו כאן. (פ' תולדות תשס"א)

12ובאשר לסדר הסיבות המובאות ברש"י (האמצעית אינה בדפו"ר!) אמר מנחם מנדל וינברגר שי' שהן מן הנמוך אל הגבוה - עשן ע"ז, דמעות מלאכים, השגחה פרטית שלו ית'. (פ' תולדות תשס"ד) ור' מהרש"ל שרש"י פתח בטעם המראה את הקשר לפס' הקודם "ותהיין מורת רוח" שהיו עובדות עבודה־זרה, ומחמת זה כהו עיניו, אך יש להבין כיצד ארעה תקלה לצדיק ולא שמרו הקב"ה בשמירה יתירה. מבאר רש"י (המדרש) שהיה זה כדי שיטול יעקב את הבכורה. ועדיין יש לבאר - אם העשן קשה למה כהו רק עיני יצחק. על כך אומר רש"י (המדרש) שכבר נחלשו עיניו בשעת העקידה.