ברכת אשר על התורה, בראשית כז:יט

1רש"י ד"ה אנכי עשו בכרך, אנכי הוא המביא לך, ועשו הוא בכורך. ע"כ. כלו' רש"י מבקש להפיג את הרושם שיעקב אבינו איש תם משקר או נוהג ברמאות. וכך להלן (כד). אבל מאוחר יותר (במדבר כג, ח ד"ה מה אקב וכו') רש"י אומר בפשטות "...כשנכנס אביהם במרמה אצל אביו, היה ראוי להתקלל", וקשה לומר שדברים אלה מיוחסים כביכול לבלעם דווקא. (פ' בלק תשמ"ח) ור' "פרקים במקרא" של לאה פרנקל עמ' 79 שרק מבחינה פורמאלית ולגבי עצמו בלבד לכאורה לא דיבר יעקב שקר ובכל זאת דיבר שקר, הואיל ואביו הבין וצריך היה להבין - והמטרה היתה שיבין: "אנכי עשו בכורך", פשוטו כמשמעו. ור' רד"ק ששקר זה במצב זה - מותר היה. ונצי"ב בהרחב דבר לפס' ט כתב: והנה הגיעה שעה ליעקב אבינו להשתמש במדת השקר וערמימות, והרי זו עבירה לשמה, אשר גדולה היא בזמנה כמו מצוה עצמה (ע"פ נזיר כג ע"ב). ור' צדקת הצדיק לרבי צדוק הכהן מלובלין (סעיף קכח) שגם כשצריך לעשות עבירה לשמה מכל מקום צריך כפרה על זה.

2רש"י ד"ה עשיתי, כמה דברים כאשר דברת אלי. ע"כ. לא מובן לי, מה רש"י מבאר ע"י תוספת המלים "כמה דברים". אילו דברים? (פ' תולדות תשמ"ח)

3ונראה שכוונת רש"י להמשיך בדרך שנקט בד"ה הקודם, כלו' לפרש את דבריו של יעקב שלא כדברי שקר. וכאן - לא מה שציווית לעשו עשיתי, אבל עשיתי בעבר דברים שונים שאמרת אותם לי. (פ' תולדות תשמ"ט) וכן בספר הזכרון.