ברכת אשר על התורה, בראשית ל:יד

1"וילך ראובן" . דווקא ראובן הוא זה שחיפש ומצא דודאים, שהרי הוא זה שקינא את כבוד אמו. השוה להלן (לה, כב). ופשוט יותר עוד הוא לומר שהוא הלך מכיוון שהוא גדול האחים. ור"ע ספורנו כתב: כשראה (ראובן) שאמו מצטערת על שעמדה מלדת. ועל כל הדעות הללו מכבידה העובדה שראובן נער קטון היה, וכמפורש בדברי רד"ק על אתר "וראובן היה אז כבן שבע שנים". (פ' ויצא תשמ"ו, תשנ"ג, תשנ"ט) ור"ע ספורנו על אתר כתב שהיה אז בן ד' או ה' שנים למרבה.

2רש"י ד"ה בימי קציר חטים, להגיד שבחן של שבטים... ולא פשט ידו בגזל להביא חטים ושעורים אלא דבר הפקר שאין אדם מקפיד בו. ע"כ. קצת קשה לי מנין יביא שעורים בשעת קציר החטים, והרי זה האחרון מאוחר בהרבה מן הראשון (זה בפסח וזה בשבועות). והרי מותר להניח שרש"י ידע כגון דא.

3ולענין גילו של ראובן, ראה גם מה שכתבתי להלן (ל, ל). (פ' ויצא תשס"א)

4"דודאים". ר' בעל הטורים - בגימ' כאדם, ור' ראב"ע, רד"ק ורמב"ן שמזכירים את צורת שורשו של הצמח שהוא כצורת אדם. וזכורני שכאשר טיילתי בחנוכה הת"ש, בשעת ביקורי הראשון בירושלם ת"ו, עם מו"ר הרב יונה מרצבך זצ"ל באמפיתיאטרון של האוניברסיטה העברית בהר הצופים, היתה שם תערוכה של צמחיית התנ"ך שאורגנה על־ידי הראובנים, ובה הוצג שורש בעל ראש, גוף וד' גפיים (ידיים ורגליים) שצוין כדודאים. הטיול הנ"ל היה במסגרת מה שמו"ר ר' יונה מרצבך זצ"ל קרא מצוה "סובו ציון והקיפוה, ספרו מגדליה".

5מכל מקום, ראו בתקופה ההיא בדודאים משום סגולה להריון. ואם כן הדבר, כלו' שרחל ביקשה את הדודאים של ראובן כדי ללדת ליעקב, למה רואים בנכונותה לשלם את המחיר - "לכן ישכב עמך הלילה" (פס' טו) - משום זלזול במשכב הצדיק, כדברי רש"י (שם ד"ה לכך ישכב עמך הלילה, והוא ע"פ בראשית רבה עב, ג), והרי היפוכו של זלזול הוא זה, שהיתה מוכנה לוותר על לילה אחד כדי ללדת בן לצדיק זה. (פ' ויצא תשמ"ט, תשנ"ו, תשנ"ט) ור' גור אריה שהזלזול היה במה שלא אמרה לשון "קיחה" כמו שאמרה לאה "המעט קחתך", אלא בלשון שכיבה.