ברכת אשר על התורה, בראשית ל:טז

1"ותצא לקראתו" . אע"פ שלא היה מידת צניעות וכו' ("העמק דבר"), ודבריו יפים. לאה שקלה, מה עדיף - גרימת בושה לרחל או לעצמה, והעדיפה את הבושה או חוסר צניעות של עצמה על גרימת בושה לאחותה. ואולי גם זו דוגמה למאמר "אלו ניתנה התורה חתוכה, לא היתה לרגל עמידה, וכו' (ירושלמי לסנהדרין פ"ד ה"ב). (פ' ויצא תשנ"ב, ביום הראשון אחר שובנו מן המסע למזרח הרחוק)

2"כי שכר שכרתיך". התבטאות זו תמיד נראתה לי לא ראויה ללאה אמנו ורק עתה מצאתי צידוק לתחושתי זו, ולא פחות מאשר מבעלי התוספות (לפס' יח) "...שהוא לשון גנאי, ולכן היא (השי"ן השניה של יששכר) לא נקראת".

3רש"י ד"ה בלילה הוא, הקב"ה סייעו שיצא משם יששכר. ע"כ. ובחומש תורת חיים הע' 90 רומז לרש"י נדה לא ע"א שנטה חמורו של יעקב לאהל לאה, ואותו הלילה של האחרות היה, ואין זה מובן כלל, כי (א) הרי לאה יצאה לקראתו. (ב) רחל ויתרה על זכותה שלה בלילה זה, ובוודאי לא דברה בשם השפחות. (ג) כלום הסתדרו עניינים אלה על־פי חמורו של יעקב? וצ"ע. (פ' ויצא תשנ"ג)

4אך ראה שפתי חכמים (אות ש) לפיו קצת יותר קל. (פ' ויצא תש"ס) ור' ספר הזכרון שלא אמרה לאה "בא אלי" אלא "אלי תבוא", כלומר ראה שהנך נוטה מן הדרך ואלי אתה בא שהרי שכור שכרתיך.