ברכת אשר על התורה, בראשית ל:לח

1"...ברהטים בשקתות המים". למעלה (כד, כ ד"ה השקת) מבאר רש"י: אבן חלולה ששותים בה הגמלים. כאן אינו חוזר לבאר "שקתות" אך מבאר "ברהטים, במרוצות המים, בבריכות העשויות בארץ להשקות שם הצאן". (פ' ויצא תשס"ד) ור' משכיל לדוד בספר שמות (ב, טז) ש"רהטים" הם ברכות העשויות בארץ לעומת "שקתות" שהן אבנים חלולות ששותים בהן הגמלים ואינן עשויות בארץ.

2רש"י ד"ה ויחמנה, הבהמה רואה את המקלות... והזכר רובעה, ויולדת כיוצא בו. ע"כ. ולא ידעתי, לשם מה הוסיף את הסיפא, והרי היא גורעת, שכן גם הזכרים היו כולם חד־גוניים, מכיוון שלבן הסיר את כל הנקודים וכיו"ב. ומאד קשה לומר ש"כיוצא בו" מוסב על המקלות. (פ' ויצא תשנ"ד) ור' ר"ע ספורנו שכן הבין שהכוונה לצורת המקלות והוסיף כי הציור בכח המדמה בעת הריון פועל על הרוב בנולד דמות דבר המצויר.

3שם. ...ר' הושעיא אומר, המים נעשין זרע במעיהן וכו'. וקשה לי, לשם מה מביא רש"י מדרש זה (בראשית רבה עג, י), והרי כבר ביאר את הדבר באורח פשוט, ר' למעלה, ור' גם להלן (פס' מ) שם רש"י מסביר את הדברים בדרך פשוטה. והבאת מדרש זו היא פריט נוסף ברשימה הארוכה של מדרשים מן המופלא שרש"י מביא, לעתים לכאורה ללא הכרח. (פ' ויצא תש"ן, תשנ"ו) ור' יפה תואר שכך משמע מפשטות לשון הכתוב שהשתיה עצמה חממתם, ונתעברו מן המים.