ברכת אשר על התורה, בראשית לג:ד

1"וירץ עשו לקראתו". קשה לי מדוע למעלה (כט, יג) על "וירץ לקראתו" שאצל לבן מעיר רש"י: כסבור ממון הוא טעון וכו', וכאן - לא כלום. (פ' וישלח תשנ"ח) ור' רש"י שם שסבור היה כך מחמת התקדים, שעבד הבית בא לכאן בעשרה גמלים טעונים, אבל עשו לא חווה תקדים מעין זה.

2רש"י ד"ה ויחבקהו, נתגלגלו רחמיו כשראו משתחוה כל השתחוואות הללו. ע"כ . למעלה (לב, ט ד"ה והיה המחנה הנשאר) פירש רש"י שיעקב התקין עצמו לג' דברים - לדורון לתפילה ולמלחמה, וכאן נראה מדבריו שהשתחוואות הן שהכריעו, והן אינן שייכות אף לאחת הקטגוריות הללו. וצ"ע. (פ' וישלח תש"ן)

3ושמא הן בגדר דורון? (פ' וישלח תשנ"ב)

4רש"י ד"ה וישקהו, ...אמר רשב"י, הלכה היא, בידוע שעשיו שונא ליעקב וכו'. ודאי שהמלה הלכה כאן אין משמעותה כמקובל בימינו. השאלה היא, באיזה מידה מותר לייחס את המאמר הזה לנסיונו האישי של רשב"י, כלו' שהוא מבטא בו את חוויותיו האישיות, ואלו תנא אחר שחי בתקופה שקטה יותר, יכול היה לומר היפוכם של דברים (השוה דברי רש"ר הירש - לא תנא אך גדול בישראל), כי עצם האינטרפרטאציה ההיסטורית טעונה מוקשים רבים בשל אי־ודאותה, ומאידך גיסא היא מתבקשת ביותר, לעתים, כמו במקרה דנן. (פ' וישלח תשל"ה)

5מלשון רש"י לא ברור, אם המחלוקת היא בעצם קיומו של הניקוד על המלה "וישקהו" או בפירושו. אם בפירושו, קשה לראות, איך מפרש רשב"י נקוד זה. ולדברי ר' שמואל פ. גלברד ב"לפשוטו של רש"י" הכוונה לומר שהברייתא (ספרי פ' בהעלתך סט) אמנם קובעת שיש ניקוד והמחלוקת בפירושה, ורשב"י מפרשו כך: מכאן, שבידוע הוא שעשו שונא ליעקב, הרי כל נשיקותיו אינן בכל לב, להוציא מקרה זה שנשקו בכל לבו, שנכמרו רחמיו באותה שעה. (פ' וישלח תשמ"ט)

6בדף "שבת בשבתו" של פ' מקץ נתפרסמה הערה מעניינת המיוחסת למשה בר אשר, לפיה כתוב ב"ילקוט שמעוני" (רמז תשכב) "ופלא בידוע הוא שעשו" וכו', וכן הוא בכתבי־יד נאמנים. גירסא זו אכן מסירה את התמיהה על הביטוי "הלכה", ביטוי הנובע כאן מפיתוח משובש של הקיצור: הל' במקום הלוא. ואמנם בדקתי בילקוט המונה כתובים רבים בתורה שבהם יש "ניקוד על..." וביניהם גם פסוקנו, ואחריו הוא ממשיך: רשב"י אומר, והלוא בידוע וכו'. (פ' ויגש תש"ס) ור' הגהות מהר"צ חיות לברכות לא ע"ב שמוכיח מלשון "הלכה" שפה, שלשון זו שייכת גם בדברי אגדה.

7לאחרונה מרבים לדון בשאלה, האם פרשנים מושפעים מרמזי המחשבה של תקופתם, מציאותה ואירועיה. הרב עזרא ציון מלמד ז"ל חיבר ספר גדול בתחום זה. השאלה גם עולה בכתביה של נחמה ליבוביץ ז"ל (ספר בראשית עמ' 261 וספר דברים עמ' 58) שאת ספר הזכרון שלה ערכתי לאחרונה, ובהקשר זה היא מביאה את דברי רש"ר הירש, לפסוקנו. למעלה (כח, יג) רשמתי כעד את דברי "דעת זקנים מבעלי התוספות" שאינם יכולים להיאמר אלא מתוך מציאות מסוימת, וכן רבים. ואמנם עמדתי מזמן על ההבדל הרב בין הדברים המשתקפים מפירושו של ר"י אברבנאל לעומת הנצי"ב ב"העמק דבר", למשל כאן תפישה של איש העולם הגדול, מדינאי, וכאן זו של איש העיירה שלעתים תמונת עולמו אינה מעודכנת ביותר. (פ' וישלח תשס"א)

8אכן יש מקום לגישות שונות לאומות העולם, ע"פ נסיבות הזמן, וכפי שמראה ר' משה אוירבך ז"ל במאמר ב"ישורון" של וולגמוט, שתירגמתי בשביל ר' מרדכי ברויאר לקובץ מאמרים של גדולי אשכנז לפני החורבן, אך הספר עדיין לא יצא לאור, וחבל. (פ' וישלח תשס"ג)

9העמק דבר ד"ה ויבכו, שניהם בכו... וכן לדורות בשעה שזרע עשו מתעוררים ברוח טהרה להכיר את זרע ישראל ומעלתם, אז גם אנחנו מתעוררים להכיר את עשו כי אחינו הוא... וכן הרבה. ומה יעשה בדברי רשב"י לפס' זה? (פ' וישלח תשנ"ב)