ברכת אשר על התורה, בראשית לח:כד
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Genesis 38:24
Open in the reader →1רש"י ד"ה כמשלש חדשים, רובו של ראשון וכו'. ולא ידעתי, מה צורך יש בדיוק שכזה כאשר יש כאן כף דמיון, והרי גם אפשר שני חדשים מלאים ושלישי חסר. (פ' וישב תשנ"ג)
2גם לא ידעתי, מהי ראיתו של רש"י, מן הכתוב באסתר (ט, יט) "ומשלח מנות" וגו'. (פ' וישב תשנ"ו) ובלפשוטו של רש"י כתב ר' שמואל פ. גלברד: לאחר שפירש את הכ"ף, מפרש רש"י את המ"ם של "כמשלש", שאינה באה במשמעות "מן", שכן האות שאחר המ"ם רפויה. אלא היא מ"ם המשקל (שם הפועל), כמו "ומשלוח מנות".
3"...זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים". אם כדברי רש"י להלן (ד"ה ותשרף), הרי די בהודעתה שזנתה, והסיפא מיותר. וצ"ל שהסיפא מובא כדי לקיים את הרישא, כלומר אין כאן סתם שמועה, והראיה שנתעברה, וזה בהכרח לזנונים. ומ"מ ר' "בעל הטורים" היוצא כאן מגדרו בפירושו הקצר. (פ' וישב תש"ן, בשערי צדק) ור' משך חכמה על אתר.
4רש"י ד"ה ותשרף, ...לפיכך דנוה בשריפה. ע"כ. מפשוטו של מקרא משמע שלא היה כאן כל דיון משפטי, אלא הודיעו ליהודה מה שהודיעוהו בתור חותנה, והוא לא בדק ולא כלום אלא פסק בשתי מלים, ואף מן התיאור הדרמתי שבפס' כה משמע כן. באשר אם לא כן, לא היתה תמר צריכה להמתין בהודעתה ליהודה עד להוצאתה להורג, והיתה יכולה לעשות זאת קודם, גם בלא להלבין פניו. ודברי רש"י בשם אפרים מקשאה אין להם רמז במקרא, אלא אם כן ההנחה שלא היה כאן דיון משפטי היא בלתי־אפשרית. ולפחות היה צריך לומר שיש כאן מקרא קצר. ורמב"ן על אתר כתב: ונראה לי שהיה יהודה קצין שוטר ומושל בארץ, והכלה אשר תזנה עליו איננה נדונת כמשפט שאר האנשים אך כמבזה את המלכות, ועל כן כתוב ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף... והוא חייב אותה מיתה למעלת המלכות... לא שיהיה דין הדיוטות כן. (פ' וישב תשמ"ט) ור' שפתי חכמים (אות י).
5ואף אם היה משפט, הרי נראה שנדונה בו שלא בפניה, שאם לא כן, היתה יכלה לשלוח את המשכון לפני הוצאתה לשריפה, ואם כן, מדוע שלא בפניה? (פ' וישב תשנ"א)
6ועוד, אם אמנם בתו של שם היתה תמר, צריך לומר ש"בתו" לאו דווקא, שאם לאו כבר היתה זקנה ביותר בלדתה ליהודה, שהרי מאז עברו י"ב דורות, ויהיה אפוא בלידותיה נס הרבה יותר גדול מאשר בלידת שרה את יצחק. (פ' וישב תשנ"ד)
7ועוד, כיצד זה שיהודה יקח זקנה שכזאת לבנו בכורו ודורש מבנו השני ליבמה? וזמן ניכר עבר עד שגדל שלה!
8ואין לומר שתמר שייכת לצאצאיו של שם, שהרי הכהונה ניטלה ממנו וניתנה לאברהם, ראה חזקוני על אתר, וממילא אביה כבר לא היה כהן. (פ' וישב תשנ"ה)
9ור' מה שכתבתי למעלה (פס' ב). (פ' וישב תש"ס) ור' באר בשדה שהיתה בתו של עילם בן שם, ובני בנים הרי הם כבנים. ואף שניטלה הכהונה מזרעו של שם כמובא בנדרים לב ע"א, היינו משאר זרעו, אבל עילם שבכור היה וכבר שימש בחיי אביו לא ירד מכהונתו.