ברכת אשר על התורה, בראשית מא:א

1רש"י ד"ה ויהי מקץ, מסוף, וכל לשון קץ - סוף הוא. ע"כ. ואלו דברי מהרי"ק המובאים בהע' 1 בחומש תורת חיים: להורות כי גם לפעמים הקץ הראשון מהענין יקרא "קץ" כי הוא סופו מהקצה ההוא, כמו: "מקץ שבע שנים תעשה שמטה" (דברים טו, א) כי לפי פשוטו רצונו לומר בהתחלת השבע שנים. ואינם נראים כלל, כי הניחא כאשר יש יחידה קצובה - כי אז אפשר לדבר גם על הקץ הראשון, כמו בענין שביעית. אך מה שייך כאן לדבר על הקץ הראשון של שנתיים שאינן מוגדרות לשום דבר? (פ' מקץ תשנ"ה)

2רש"י ד"ה על היאר, ...שכל הארץ עשוים יאורים יאורים בידי אדם וכו'. וצ"ל עשויה ולא עשוים או עשויין כפי שבא במהד' שונות. ואכן בדפו"ר בא: עשויה. ור' מה שכתבתי שמות (ז, יט). (פ' מקץ תשנ"ח, תשנ"ט)

3וראה דברי רמב"ן על אתר החולק על רש"י, וראיות בידו. (פ' מקץ תש"ס)

4גם קשה לשונו "יאורים יאורים" במקום: נהרות, שהרי לדבריו רק הנילוס נקרא יאור! (פ' מקץ תשס"ח) ור' גור אריה שבא רש"י לבאר מדוע נזכר "היאור" בה"א־הידיעה.