ברכת אשר על התורה, בראשית מא:יב
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Genesis 41:12
Open in the reader →1"ושם אתנו נער עברי". אמר [משה רבנו] לפניו: רבש"ע, עצמותיו של יוסף נכנסו לארץ ואני איני נכנס לארץ? אמר לו הקב"ה: מי שהודה בארצו, נקבר בארצו, מי שלא הודה בארצו, אינו נקבר בארצו. יוסף הודה בארצו, גבירתו אומרת "הביא לנו איש עברי" (לט, יד) ולא כפר אלא [הודה]: "גנב גנבתי מארץ העברים" (מ, טו), לפיכך נקבר בארצו, "ואת עצמות יוסף קברו בשכם" (יהושע כד, לב). אתה שלא הודית בארצך, אין אתה נקבר בארצך. כיצד? בנות יתרו אומרות "איש מצרי הצילנו מיד הרועים" (שמות ב, יט), והוא שומע ושותק, לפיכך לא נקבר בארצו. (דברים רבה ד). והוסיף על כך ר' ישראל רוזן בדף שבת בשבתו (כא בכסלו תש"ס): שמא יש רמז בדרכי הלשון, כי משה שלא הודה בעבריותו, נענש ב"לא תעבור את הירדן" (דברים ג, כז), ונצטוה "עלה אל הר העברים... ומות בהר" (שם לג, מט-נ), ולבסוף "ויבכו את משה בערבות מואב" (שם לד, ח), הוי, עברים וערבות תחת עבריות. ע"כ. ויפה הוסיף. (פ' מקץ תש"ס)
2ואת ארץ מצרים הוא קורא "ארץ עניי?" (מא, נב), חרף היותו משנה למלך. (פ' מקץ תשס"ה)
3רש"י ד"ה נער וד"ה עברי. גם אם אין מקום לחלוק על הדיבור העקרי של רש"י: ארורים הרשעים שאין טובתם שלמה וכו', הרי שתי ההערות הבאות קשות. הרי במהרה יתבאר לפרעה, אם אמנם יוסף שוטה הוא או לאו (גם אם יקבל את דעת שר המשקים שיוסף פתר החלומות במקרה), ובוודאי יעמוד בנקל על ידיעתו שונות, ובמילתא דעבידי לאיגלויי, לא משקרי ביה אינשי. ולכאורה היה די לקיים את הדיבור העיקרי. (פ' מקץ תשנ"ב) בפירוש רש"י שבמדרש רבה (פט, ז) כתב: נער בגימטריא שוטה. ור' משכיל לדוד שיוסף היה בן שלושים שנה ככתוב להלן (מו), ואין מתאים לקראו "נער".
4ור' בביאור הארוך בילקוט שבחומש "רב פנינים" (ספור שר המשקים חכמת יוסף). (פ' מקץ תשנ"ז)
5ובדעת מקרא (טיוטה לעריכה) מבאר ר' יהודה קיל "נער" - משרת. (פ' וירא תש"ס)
6רש"י ד"ה עברי, אפילו לשוננו אינו מכיר. ע"כ. ושאלני גיסי ר' מוטל זצ"ל, כיצד דיבר יוסף עם פוטיפר ועם אשתו, ועם השרים בבית הסוהר? וב"ה ראיתי תשובה ב"משכיל לדוד" - "והיה נראה לומר דמשום הכי לא קאמר "לא יודע" אלא "אינו מכיר", כלו' יודע הוא לדבר בלשון מצרי על צד ההרגל, אבל אינו יודע בטיב הלשון לדבר על בוריו בדקדוק... לכך נראה לפרש כוונת רש"י כמו שפירש מה שאמרו רז"ל, אין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי, דאין הכוונה שאינם יודעים, אלא ששונאים אותו ואין רוצים להזדקק לו. הכי נמי רצה לומר... הוא שונא אפילו לדבר בלשון מצרי לפי ששונא אותו... וכמו שאמרו רבותינו ז"ל שלא שינו את לשונם...".
7אך על התירוץ הראשון קצת קשה מלשון רש"י להלן (מב, כג ד"ה כי המליץ בינתם), שם לא משמע שפי' "מכיר" הוא ידיעה מושלמת.
8ובאשר לתירוץ השני, גם הוא קצת קשה, כי מנין לו למתרץ הדברים לענין שנאה. ומ"מ, כעברי יחיד לא יכול היה יוסף לדבר אלא מצרית. ור' גם רש"י להלן (נ, ו ד"ה כאשר השביעך) שיוסף ניצל את ידיעתו היתרה על פרעה. (פ' מקץ תשמ"ז, תשנ"ו, תשנ"ט)