ברכת אשר על התורה, בראשית מב:טו

1רש"י ד"ה חי פרעה, ...כשהיה נשבע לשקר, היה נשבע בחיי פרעה (בראשית רבה צא, ז). ע"כ. דומה שצריך לעמול הרבה, כדי להבין את הבסיס המוסרי של היגד זה. למה לייחס ליוסף חוסר אימון כזה כלפי המלך, והוא משנהו. ועוד: מה פירוש להישבע לשקר - כלום יש היתר לכך, וכאן משמע כאלו היה רגיל בכך! (פ' מקץ תשמ"ט)

2ומה באשר לגניבת דעת הבריות! והעיקר, מה ראה רש"י־המדרש להשחיר פני יוסף? (פ' מקץ תשס"ב) ור' רבנו בחיי לפס' יג שכתב: ותשובת "חי פרעה", אין לומר ביוסף הצדיק שהיה נשבע עליו לשקר, ולא מצינו זה כלל אך קיים דבריו בשבועתו בכל פעם. ור' עוד שם. ור' גם יפה תואר השלם על המדרש שם.

3"בזאת תבחנו... כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה". וכן להלן (לד). ולא ידעתי, מה אימות יש בזה. (פ' מקץ תש"ן)

4הניחא שיש כאן משום "ויבחנו דבריכם האמת אתכם", לפחות בנקודה זו השייכת לסיפור האחים על הרכב המשפחה, אך לא ברור לי, מה זה שייך להיותם מרגלים או לאו. ועוד יותר קשה להבין דבר זה בסיפור האחים את המעמד ליעקב (להלן לד) "והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם", שהרי כנותם בענין זה אינה הוכחה להיותם לא מרגלים. (פ' מקץ תשמ"ב)

5ולהיפך, אם יתברר ששיקרו בעניין בנימין, כלום זה מוכיח שהם מרגלים? (פ' מקץ תשס"ד)

6ועתה ראיתי ב"דעת זקנים מבעלי התוספות" (יא): "שאלו היו מרגלים, ששלחו אותם לרגל הארץ, היו שולחים בני אדם שהם נכרים זה לזה, ולא אחים", כלו' הם סיפרו על מצבם המשפחתי בתשובה להאשמה הראשונה, וממילא יש באימות סיפורם משום הוכחה לכנותם. (פ' מקץ תשמ"ז) ור' משכיל לדוד שמה שנכנסו בעשרה פתחים מראה על כוונתם לרגל את הארץ, אלא שטענו שנתפזרו כדי לחפש את אחיהם וכהוכחה לכך אמרו שאחיהם הקטן נשאר עם אביהם מפני חששו שמא יקראנו אסון בדרך כפי שקרה לאחיהם שאיננו. על־כן אמר להם יוסף שיביאו את אחיהם הקטן, ואם לא יביאוהו, יתברר ששיקרו ובאמת אין להם עוד אח ולא נכנסו בעשרה פתחים אלא כדי לרגל.