ברכת אשר על התורה, בראשית מג:יט

1רשב"ם ד"ה וידברו אליו פתח הבית, קודם שנכנסו. ע"כ. גם כיום, אחר שנים כה רבות, אינני יכול להשתחרר מן המחשבה שקטע זה בפירושו של רשב"ם הצילני מידיהם של נאצים ימ"ש ביום שריפת בית־הכנסת בט"ו במר חשון תרצ"ט (ט' בנובמבר 1938), ומעשה שהיה כך היה. משראינו, שהנאצים מחריבים את פנים בית־הכנסת, הלכנו איש איש הביתה (ואיני יכול להיזכר, למה לא הלכתי עם אבא הי"ד). משהתקרבתי למאפיה שבפינת ליביגשטרסה ולנדוורשטרסה (שמות הרחובות), בא אלי אדם מבוגר והזמין אותי באדיבות רבה להיכנס למאפיה, ומכיוון שדיבר באדיבות, הלכתי אחריו. הוא עלה לפני את שלוש המדרגות שהובילו למאפיה, ואז שמתי־לב שבפנים הדלפק פנוי לגמרי ומאחוריו עומדים שלושה שוליות בבגדי אופים וממתינים, ורק אז הבזיקה המחשבה שהם מתכוונים להרע לי - נזכרתי בתיאורו הדרמטי של ר' אליעזר ורהפטיג ז"ל "מורה הרליגיון" שלנו שהסביר יפה, למה לא נכנסו בני יעקב לבית יוסף. ושאלתי אפוא, גם אני באדיבות, ובכן מה אתה רוצה שאעשה כאן, ואז תפס אותי הגוי ורצה להכניס אותי בכוח. דחפתי אותו בכל כוחי וידיו החליקו ממעיל הגשם החלק שלי והוא נפל אחרונית וחסם ע"י כך את הדלת בפני הצעירים, ואני רצתי - הייתי אצן טוב - ונעלמתי בביתם של משפ' קצובר, כדי להינצל וכדי להניח תפילין של חברי אברהם שמשום מה לא בא לביהכ"נ בבוקר זה. קשה לדעת, מה היה קורה, אם לא הייתי נזכר באותה השניה בביאורו החי של ר' אליעזר ורהפטיג ז"ל.

2ואלו היום קשה לי, למה רש"י מעיר את הערתו "הבאה אחר הבאה, לפי שהיו דוחפים אותו" וכו' שבפס' כד (ד"ה ויבא האיש) רק כאן ולא כרשב"ם כבר לפס' יט, והרי כוונתם שניהם זהה, הם ביקשו לא להתפש בתוך הבית, מקום שקשה להיאבק ולהשתחרר, מאשר בחוץ.

3אגב, רק עכשו אני חושב שייתכן שהייתי צריך לחזור למקום הזה שקרוב אליו עברנו אשתקד בביקורנו בדרמשטט, ולברך "שעשה לי נס במקום הזה", ואז לא מצאתי כל עניין להתקרב לשם. (פ' מקץ תש"ס)