ברכת אשר על התורה, בראשית מה:כז

1רש"י ד"ה ותחי רוח יעקב, שרתה עליו שכינה שפירשה ממנו. ע"כ. ואונקלוס מתרגם "ושרת רוח קדשא על יעקב אבוהון", כלו' לפחות מחציתו הראשונה של פירוש רש"י היא כאונקלוס (ואלו מחציתו השניה משתמעת ממנו). והרי זה אחד המקרים המרובים שרש"י אמנם מפרש כאונקלוס בלי לומר כן, ולא ידעתי, אימתי מציין ואימתי אינו מציין. (פ' ויגש תשמ"ט)

2ומסתבר שמקורם של שניהם הוא בדברי הגמ' (שבת ל ע"ב), "אין השכינה שורה לא... אלא מתוך שמחה". (פ' ויגש תשמ"ז)

3רש"י ד"ה את כל דברי יוסף, סימן מסר להם, במה היה עוסק כשפירש ממנו וכו' (בראשית רבה צד, ג). ור' "דעת זקנים" המבארים את ענין העסוק בפ' עגלה ערופה בשעת פרידת יוסף מיעקב: כשפירש מאביו היה מלוה אותו, כדכתיב: "וישלחהו", שהוא לשון לויה... ואמר לו יוסף: חזור בך! ואמר לו יעקב: בני, גדולה לויה שעליה נתווספה פרשה אחת בתורה, דכתיב: "ידינו לא שפכה". וכי תעלה על דעתך שבית־דין שופכי דמים, אלא לא ראינוהו ופטרנוהו בלא לויה, הא אם ראוהו ולא ליווהו מעלה עליהם כאילו שפכו דמים. והיינו פרשת עגלה ערופה שהיה עסוק בה. (והדברים גם נמצאים כאן בשפתי חכמים (אות מ), ור' גם בעל הטורים למעלה לד, יז). (פ' וישב תשמ"ח)