ברכת אשר על התורה, בראשית מז:לא
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Genesis 47:31
Open in the reader →1"וישבע לו". בשעה שלמדתי עם אתי ועדו (ועמיחי קריגר) שי', שאלתי עצמי, למה לא עשה יוסף כדרישת אביו ונשבע מיד אחר שימת ידו תחת ירך יעקב, כדברי רש"י שם (כט, ד"ה שים נא ידך), אבל המתין ונשבע רק אחר דרישה נוספת מצד יעקב לעשות כן. וראיתי רק אצל הנצי"ב בהעמק דבר שנדרש לשאלה זו והוא מבחין בין שימת יד תחת הירך ולבין שבועה. וראה שם ביאור נאה לשלבים השונים של מפגש זה. (פ' ויחי תשנ"א)
2והנה רק עתה שמתי לב שגם רש"י מבחין בין שני מונחים אלה, שהרי רש"י אומר "שים נא ידך והשבע", כלו' יש כאן שני דברים, וכדברי שפתי חכמים (אות ה). (פ' ויחי תשנ"ט)
3ועתה קצת קשה לי, למה רש"י צריך להוסיף־לבאר כבר כאן "והשבע", עם שימת היד תחת הירך, והרי לכאורה אין זו אלא הכנה לשבועה, ודומה שיוסף ביקש לדעת תחילה, על מה נדרש להישבע. גם קצת תמוה, מדוע זה דרש יעקב אבינו שבועה ולא הסתפק בהבטחתו של יוסף. ואף אפשר לשאול להיפך - מדוע מבטיח יוסף בלשון "אנכי אעשה כדברך" בשעה שהוא נדרש להישבע. (פ' ויחי תש"ס) ור' גור אריה למעלה (כט) שכך היה דרך האומות לשים הנשבע ידו תחת ירך המשביע להראות שהוא תחתיו לעשות את אשר יצוונו, וכיוון שכל השבועה לא הוצרכה כאן אלא כדי שלא יעכב פרעה עליו כמבואר ברש"י להלן (נ, ו), לכן השביעו כנימוסיהם. ור' רמב"ן על אתר.
4רש"י ד"ה וישתחו ישראל, תעלא בעידניה סגיד ליה (מגילה טז ע"ב). ע"כ. לא רק שאיני יודע את מגבלותיה של עצה זו - אימתי, לאיזה "תעלא" וכמה להשתחוות, גם לא ידעתי למה הצטרך רש"י לנקוט ביטוי קשה זה ולא כתב כאן כדבריו להלן (מח, ב ד"ה ויתחזק ישראל), והרי אלה דברים פשוטים ומובנים ויוסף אינו יותר מלך עתה מאשר שם. (פ' ויחי תשנ"ב) ור' לבוש להלן (מח, ב) ששם אין לומר משום "תעלא בעידניה" כמו כאן, כי זה שייך דווקא כשמכבדו בפניו בהשתחוואה, אבל כאן לא ידע יוסף כלל שקודם לכן שכב ורק לכבודו התיישב.
5ושמא זוהי ההשתחוויה של יעקב בחלומו השני של יוסף, ראה למעלה (לז, ט), אך ראה לענין זה העמק דבר להלן (מג, כח). (פ' ויחי תשנ"ח)
6רש"י ד"ה על ראש המטה, הפך עצמו לצד השכינה וכו'. וקשה לי שהנה יש בכך משום סתירה לאמור בד"ה הקודם, וראיתי ששפתי חכמים (אות מ) מנסה ליישב, אך דבריו אינם מתקבלים על דעתי. (פ' ויחי תש"ן)
7באות ס' הולך שפתי חכמים אחר מהרש"ל ובודק את היתרונות והחסרונות של הפירושים השונים שרש"י מביא, דרך אופינית למהרש"ל בפירושו לרש"י, אך קשה לי להתלהב ממנה, כי יש שאין שני הפירושים שרש"י מביא משלימים זה את זה, או שיכולים לעמוד זה לצד זה, אלא שהם סותרים זה את זה. (פ' ויחי תשנ"א)
8שם. ...מכאן אמרו שהשכינה למעלה מראשותיו של חולה וכו'. גם כאן יש לשאול, והרי המחלה באה לראשונה רק מאוחר יותר, "אחר הדברים האלה" (מח, א). (פ' ויחי תשס"ד) ור' גור אריה שכבר היה חלוש ביותר וכחולה.