ברכת אשר על התורה, בראשית מח:יז

1"וירא יוסף כי ישית אביו" וגו'. משמע שיוסף הופתע מהעדפת יעקב את אפרים, ומה תימה יש כאן, והרי כבר למעלה (פס' ה) הקדים יעקב את אפרים על פני מנשה. וראה העמק דבר למעלה (פס' ה) שכתב: יעקב ידע מכבר ברוח הקדש שעוד בשעת ברכה שיברכם אח"כ יקדים אפרים למנשה, אבל יוסף לא הבין, וכסבור שמשום הכי הקדים אפרים למנשה בשביל שרוצה להשפיל בזה את ראובן הקודם שאינו אלא כהשני בבני יוסף, על־כן היה נבוך בעת הברכה במה שהקדים ושינה את אפרים לטוב. וראה גם דבריו לפס' ט. (פ' ויגש תשנ"ח)

2"ויתמך יד אביו". קצת תמוה שמעשה יוסף קודם לדיבורו שבפס' הבא - "לא כן אבי" וגו'. (פ' ויחי תשמ"ח)

3ועוד קשה לי, הפועל תמ"ך הוא חיובי, וגם אונקלוס מתרגמו - סעד, ועל כן אינו מתחבר היטב - לפי הרגשתי - עם הפועל "להסיר". (פ' ויחי תשמ"ט)

4עכ"פ נראה שהכתוב רוצה לתאר מעשה יוסף בביטוי מעודן, ועל כן קשה עוד יותר, כיצד זה אומר יוסף בפס' הבא "שים ידך", ולא: שים נא ידך, כמו, למשל, אומר אברהם לעבדו (כד, ב) או יעקב לבנו ליוסף (מז, כט). (פ' ויחי תשס"ג) ור' העמק דבר על אתר שכתב: לא מצא לב להרים היד בפועל ממש, אלא תמך יד אביו הכהה מזוקן וחולשה, ובזה חשב לדחותה לאט לאט. וזהו פירוש להסיר וגו', חשב בתמיכה זו להגיע לידי הסרה, וכאשר לא יכול בזה האופן, אמר בפירוש.