ברכת אשר על התורה, בראשית מח:ח
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Genesis 48:8
Open in the reader →1רש"י ד"ה וירא ישראל את בני יוסף, בקש לברכם ונסתלקה שכינה ממנו וכו'. ואכן, אם אין מבינים לשון הכתוב "ועיני ישראל כבדו מזקן" (פס' י) כעבר רחוק, או אומרים "אין מוקדם ומאוחר", כי אז באמת יש הכרח במדרש זה שרש"י מביאו, ואולם ראה דברי רשב"ם הפשטן. (פ' ויחי תשמ"ט)
2שם. ...לפי שעתיד ירבעם ואחאב לצאת מאפרים וכו'. הרי לך עוד מקרה שבו מיוחסת לאחד האבות ראייה למרחוק דווקא בשעה של התרגשות רבתי. ובהקשר זה גם יש מקום להרהר, מה היה קורה, אלו יעקב אבינו היה רואה את מצב צאצאיו היום. (פ' ויחי תשנ"ב)
3וזה שראה רק עכשיו את העתיד להיות הוא משום שעתה היתה שעת השראת שכינה, כשהתכונן לברכם. (פ' ויחי תש"ס)
4וקשה לי, במה שונה ברכתם של אפרים ומנשה, שעתידים ירבעם ואחאב ויהוא ובניו לצאת מהם, מברכת אברהם את ישמעאל או ברכת יצחק את עשיו שהיתה לכאורה משום "בהדי כבשי דרחמנא למה לך" (ברכות י ע"א), ואם כן, מאי שנא הכא? (פ' ויחי תשס"ב)
5רש"י ד"ה ויאמר מי אלו, מהיכן יצאו אלו שאינן ראויים לברכה. ע"כ. לכאורה קשה לו לרש"י שמפס' ה משמע, שיעקב הכירם יפה (אף בלא הערתו לפס' א, ד"ה ויאמר ליוסף). (פ' ויחי תשמ"ב)
6ואכן צריך לשאול לגופו, והרי יעקב הכיר נכדיו אלה כבר כשבע עשרה שנה, ולמה אינו מכירם עתה, ובמיוחד אפרים "שהיה רגיל לפני יעקב בתלמוד", כדברי רש"י למעלה. (פ' ויחי תשמ"ח) ור' משכיל לדוד שרש"י לא פירש שאלת יעקב "מי אלה" כפשוטו, שהרי ברור שהיה מכירם.