ברכת אשר על התורה, בראשית מט:כב
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Genesis 49:22
Open in the reader →1רש"י ד"ה בן פרת, בן חן. והוא לשון ארמי - אפריון נמטייה לרבי שמעון (בבא מציעא קיט ע"א). ורש"י שם מפרש: חן שלנו. ור' בגליון הש"ס (שם) גירסת הערוך והוא לשון חוזק ע"פ לשון הפרסית (!), כמו יישר כוחו, חילו, ובפירוש השני שם - ברכה, ומלשון בן פרת, כלומר יפרו וירבו חכמים ונבונים כמותו (כריש לקיש). ובוודאי שאין קשר לתיבה "אפריון" שבשיר השירים (ג, ט) שאין לה אח במקרא, ומשמעה אהל או בנין. (פ' ויחי תשמ"ח)
2רש"י ד"ה בנות צעדה עלי שור, בנות מצרים היו צועדות על החומה להסתכל וכו'. כאן משתמש רש"י בתיבה "שור" בשני המשמעים גם יחד - שור: חומה, שור: להסתכל, וזה תמוה בהשוואה למה שהוא כותב בהמשך, וכמה שכתבתי שם. ושמא היה קיים אצלו מושג כמו חומה להסתכל ממנה, כלו' שכל תכליתה אינה אלא זה? (פ' ויחי תשס"א)
3ולכאורה משמע כך גם מן הדיבור האחרון: בנות צעדה עלי שור, להסתכל בך בצאתך על מצרים. (פ' ויחי תשס"א)
4רש"י ד"ה שור, כמו לשור. ד"א עלי שור - בשביל לשור, וכו'. ולא ידעתי, מה בין שני הפירושים. ועל כל פנים נראה הביאור "שור" - ראייה, כאמור למעלה בד"ה בנות צעדה עלי שור, משום ההקבלה "עלי עין... עלי שור", ולכאורה זה פשוט. ור' באר יצחק ש"דבר אחר" הכתוב בספרים הוא טעות סופר וצריך למחקו.
5מכל מקום, בלשון שו"ר - ראה, ביארתי לעצמי עוד מכאן את מאמרם ז"ל "האהבה מקלקלת את השורה" (סנהדרין קה ע"ב), כלו' - את הראיה. (פ' ויחי תשנ"ג)
6ובאשר לדיבור המתחיל בפרשה כולה, נראה שהסדר ראה כאן שטח הפקר. (פ' ויחי תשנ"ב)