ברכת אשר על התורה, בראשית מט:ט

1רש"י ד"ה גור אריה, על דוד נתנבא, בתחלה גור, "בהיות שאול מלך עלינו, אתה הייתה המוציא והמביא את ישראל" (שמואל ב' ה, ב), ולבסוף אריה כשהמליכוהו עליהם וכו' , וכן תמוהים הכינויים "עלינו" "עליהם" - תחילה בלשון מדברים ואח"כ בלשון נסתרים. (פ' ויחי תשנ"ב)

2"...מטרף בני עלית". אלמלא טעמי המקרא, היה אפשר לפרש: מטרף בני, דהיינו יוסף, עלית. ולא ידעתי, למה בעל שפתי חכמים (אות ק) מוכיח כך בפלפול כשיש טעמי מקרא. ועכ"פ מענין שדווקא יהודה הוא זה שזוכה לתואר "בני". ור' רא"ם.

3רש"י ד"ה מטרף, ממה שחשדתיך, בטרוף טורף יוסף וכו'. משמע שלדעת רש"י יעקב ידע על מעשה הבנים, והשוה למעלה. (פ' ויחי תשנ"א)

4ולמה יחשוד דווקא ביהודה, אחר שחשד גם בשמעון ולוי - ראה רש"י למעלה (פס' ו ד"ה וברצונם עקרו שור)? ועוד, אצל שמעון ולוי מדובר לכאורה בידיעה (עם הבעיתיות שבדבר, כאמור למעלה), ואם כן, מה שייך עוד חשד ביהודה? (פ' ויחי תשנ"ו)

5ועוד, משני המקומות יוצא שרש"י סובר, כי בסופו של דבר ידע יעקב כל פרטי מכירת יוסף, וראה מה שכתבתי למעלה (מו, כט; מט, ו). (פ' ויחי תשס"ח)