ברכת אשר על התורה, בראשית ו:ט

1רש"י ד"ה אלה תולדת נח נח איש צדיק, הואיל והזכירו, ספר בשבחו... דבר אחר וכו'. דומה שנחוץ "דבר אחר" משום שהתשובה הראשונה אינה מספקת - כלום הכתוב מדבר בשבחו של כל צדיק כל אימת שבא להזכירו? אלא דבר אחר. (פ' נח תשס"ד)

2אך אפשר שדבר אחר נחוץ לפי הדעה המובאת בד"ה הבא, שהכתוב בא להידרש לגנאי. (פ' נח תשס"ד)

3רש"י ד"ה בדרתיו, יש מרבותינו דורשים אותו לשבח וכו'. מחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש היא זו, ר' סנהדרין קח ע"א. וקשה לי עליהם ובעקבותיהם גם על רש"י, למה אין נדרשים גם לפס' "כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה" (ז, א), שגם אותו ניתן לדרוש לשבח או לגנאי.

4וגם שאלה "טכנית" לד"ה זה ולשכמותו - עדיין לא אדע, אימתי רש"י נוקב בשמות רבותינו החולקים שהוא מביא ואימתי לאו. ואי־אפשר לומר שדווקא במחלוקת בדבר הלכה הוא נוקב בשמות, כי בה יתכן נפ"מ להלכה (הלכה כ...), ולא כן בדברי אגדה שבהם אין עניין ומקום להכרעה, שהרי להלן (ז, יא) הוא מביא מחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע (מראש השנה יא ע"ב) ושמות החולקים, כל אחד לשיטתו, ושם בפס' טז הוא מביא מחלוקת ר' אבא בר כהנא ור' לוי (מבראשית רבה לא, יא) בלא שמות החולקים, ושתי המחלוקות בדברי אגדה, ואלה הן דוגמאות מיני רבות. ואף יש שרש"י מביא שמות החולקים בלא לציין, מי אומר מה. ועתה, לעת זקנה, דומה שמותר להניח, שאין שיטה בכגון דא. (פ' נח תש"ן, תשנ"ד, תשנ"ז, תשנ"ט)

5וראה אצל ר' יהודה גרינשפן (חיוכה של תורה) הערת האדמו"ר מאמשינוב, דיוק בלשון הזהב של רש"י - יש מרבותינו שדורשים לשבח... ויש שדורשים לגנאי, ללמדנו - רבותינו הם אלה שדורשים לשבח. (פ' האזינו תשס"ו)

6ועוד, למה רש"י משנה - ומאריך כל כך - את דברי הגמ' בסנהדרין. ואף הופך את סדר הדעות המובאות. (פ' נח תשס"ו) ר' גור אריה המבאר כי רש"י משנה ומאריך כדי לבאר כי לא נחלקו כלל לגופו של ענין. אצל הדורשים לשבח כתב "שאילו היה בדור צדיקים", ואצל הדורשים לגנאי כתב "ואילו היה בדורו של אברהם", לאמור: אילו היה בדור של צדיקים הסברא נותנת שהיה צדיק יותר, ואין חולק בזה (ר' רש"י להלן כה, כ), וכן אין חולק כי בדורו של אברהם לא היה נח נחשב כלום כלפיו (שהרי מקטני אמנה היה כמש"כ רש"י להלן ז, ז), אלא נחלקו בלשון המקרא שגילה על נח שניצל ממי המבול משום שהיה "צדיק תמים בדרתיו" - יש דורשו לשבח, שניצל משום שאילו היה בדור של צדיקים היה צדיק יותר, ורק מפני פחיתות דורו היתה צידקתו פחותה יותר. ויש דורשו לגנאי, שרק מפני פחיתות דורו ניצל מן המבול, ובא הכתוב ללמד מדותיו של הקב"ה. ולגבי היפוך הדעות כתב ר' שמואל. פ גלברד ב"לפשוטו של רש"י" כי מה שבחר רש"י להביא תחילה את הדעה הדורשת את נח לשבח הוא מפני שדעה זו קרובה יותר לפשוטו של מקרא.

7"בדרתיו". משום מה אין רש"י - המאריך בפירושו כאן - שואל, למה לשון רבים ולא לשון יחיד כמו להלן (ז, א). וראה "תורה תמימה" (אות טו) המפנה אל ר"ע ספורנו, ובעיקר אל רמב"ם ב"מורה נבוכים" (ח"ב, מז), וזה מאד יפה - ששנות החיים הארוכות המנויות למעלה (פרק ה) הן רק של האישים המוזכרים, וכל היתר חיו אורך חיים רגיל, ואז הכל שפיר. (פ' נח תשס"ו)

8רש"י ד"ה את האלהים התהלך נח, ובאברהם הוא אומר "התהלך לפני" (יז, טו) וכו'. משום מה דומה לי ש"התהלך את" מראה על אינטימיות יתרה, מאשר "התהלך לפני", ובוודאי יכול לפרש כך מאן דאמר שדורשים "נח איש צדיק היה" לשבח. (פ' נח תשס"ב)

9רש"י ד"ה התהלך, ...וזהו שימושו של למ"ד בלשון כבד וכו' . כלו' כשהלמ"ד דגושה (ראה שפתי חכמים אות ו). ולא ידעתי, מה שייך למ"ד דגושה, והרי מכל מקום היא חייבת להיות דגושה משום שבאה אחר הה"א הפתוחה וגם ענין עבר או עתיד לא שייך בזה לכאורה. (פ' בראשית תש"ן, תשנ"ו)

10וב"מלכה של תורה" הוא גורס "וזהו שימושה של ה"א" וכו' ומבאר: כלומר ה"א השימוש שבבנין התפעל משמשת בין להבא, היינו בציווי לנוח (לך), ובין בעבר לנסתר (הלך) באותו לשון, שבשניהם אומרים התהלך. ור' שם דבריו באשר ל"נוסחאות". אלא שדומה, כי גם הוא נלחץ מאד לקיים גירסה שגויה. ולענ"ד נכונה גירסתו של רח"ד שעוועל, אף כי לא פירושו, ופירושו הנכון של רש"י הוא כך: התהלך, לשון עבר. זהו (כלו' כאן) שימושו לשעבר. (ועתה בא הכלל) בלשון כבד (כלו' התפעל) משמשת (צורת התפעל) להבא ולשעבר בלשון אחד (בצורה אחת). "קום התהלך" - להבא: "התהלך נח" - לשעבר. וכו'. (פ' בראשית תש"ס)

11ועתה לא ידעתי, מדוע רש"י מכנה "קום התהלך" (יג, יז) ללשון להבא ולא לשון ציווי, וכן באשר ליתר הצורות שלגביהן אומר: להבא. (פ' נח תשס"ב)