ברכת אשר על התורה, ויקרא א:יא
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Leviticus 1:11
Open in the reader →1"...על ירך המזבח צפנה... וערך הכהן אֹתם". כך נאמר בעולת הצאן, ושתי הלכות יש כאן: (א) השחיטה רק בצפון העזרה. (ב) הולכת האיברים לכבש כשרה רק בכהן. לעומתן מוצאים אנו שתי הלכות שנאמרו בעולת בקר ולא בעולת צאן: סמיכה והפשט, מכל מקום אין הבדל מעשי בין עולת בקר לעולת צאן (מלבד סדר הולכת האיברים וכמויות הנסכים). (פ' ויקרא תשנ"ט) הערת הרב איתן שנדורפי שי': על הזכרת דין שחיטה בצפון דווקא בעולת הצאן ולא בעולת בקר כתב בעל "משך חכמה" על אתר, שהשמטת הדין שבקר נשחט בצפון קיימת גם בציווי על קרבן חטאת; גם בחטאת בקר לא נזכר שהיא נשחטת בצפון, ואף לא נאמר עליה "ושחט אתו במקום אשר ישחט את העלה", דבר הכתוב לגבי חטאת צאן (ד, כד וכעין זה ד, כט; ד, לג). והסיבה היא: שצפון מורה על עקדתו של יצחק, שצפון אפרו לזיכרון לפני ה' תמיד... מורה... שעשה אברהם אבינו שיהיה מסור נפשו של הישראלי לה', וכמעט ששלל הבחירה מבניו אחריו, וכמעט הוקבע טבע קיים בנפש הישראלי למסור עצמו על אהבת ה' יתברך. לכן לא כתיב רק בבן צאן, זֵכר לאילו של יצחק, הבא תמורת יצחק, ולכן לא נזכר בבן בקר... שמעשה העגל... אינו צפון לפניו. ע"כ. בדרך אחרת מבאר הגאון ר' חיים קנייבסקי בספרו "טעמא דקרא". לדבריו הטעם הוא משום שאמרו במסכת מנחות (מט ע"א): "אין מחנכין את מזבח העולה אלא בתמיד של שחר", נמצא שהקרבן הראשון שהיה טעון צפון היה כבש לעולה, לכן כתבה התורה 'צפון' בפעם הראשונה בעולת כבש. ועיין גם ב"העמק דבר" על אתר.