ברכת אשר על התורה, ויקרא י:טז

1רש"י ד"ה שעיר החטאת, ...שאמר להם במנחה: ואכלוה מצות. ע"כ. אהרן ובניו אכלו את כל חלקי הקרבנות כפי דינם, חוץ מבשר השעיר של "מוסף ראש חודש" שאותו לא אכלו כלל, אלא שרפו באש. נחלקו חז"ל (זבחים קא ע"א) בסיבת שריפת השעיר. לדעת רבי יהודה ורבי שמעון: מפני טומאה שנגעה בו נשרף. לדעת רבי נחמיה: מפני אנינות נשרף (אהרן ובניו הנותרים היו אוננים באותו יום על מות נדב ואביהוא, ואונן אסור באכילת קדשים). ואם תאמר: אם אנינות אוסרת אכילת חטאת, כלום אינה אוסרת גם אכילת מנחה? אלא שקרבנות היום וקרבנות נחשון היו "קדשי שעה", וחשבו אהרן ובניו שכשם שאצל המנחה, שאף היא היתה "מנחת שעה", נאמר בה "קחו את המנחה הנותרת מאשי ה' ואכלוה מצות אצל המזבח" (פסוק יב) - אף־על־פי שאתם אוננים וקדשים אסורים לאונן, אף אלה כך. (פ' שמיני תשנ"א)

2רש"י ד"ה דרש דרש, ...מפני מה נשרף זה ומפני מה [לא] נאכלו אלו וכו'. כלומר משה שאל שתי שאלות: (א) מדוע שרפו את השעיר? (ב) מדוע את שאר הקרבנות אכלו רק בערב? (ראה רא"ם). (פ' שמיני תשנ"ז)

3רש"י ד"ה על אלעזר ועל איתמר, בשביל כבודו של אהרן הפך פניו וכו'. הרבה הערות בעסקי נימוסין ודרך ארץ יש אצל רש"י, ולכשירווח - כדאי יהא לקבצן, ואולי גם לארגנן. (פ' שמיני תשמ"ג) וראה מה שכתבתי בספר שמות (ריש פרשת תרומה).