ברכת אשר על התורה, ויקרא י:יט
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Leviticus 10:19
Open in the reader →1רש"י ד"ה וידבר אהרן, ...זו מצאתי בספרי של פנים שני. ע"כ. לא ידעתי מה זה "ספרי של פנים שני". (פ' שמיני תשנ"ח)
2והנה בהערה 70 בחומש "תורת חיים" מבואר, שהוא ספרי זוטא לספר במדבר. (פ' שמיני תש"ס) וראה פולמוס ארוך באשר לזהותו של ספר זה בקובץ "אור ישראל" (גליונות יב-טו) (הראני ר' גרשון באס שי').
3רש"י ד"ה הן היום הקריבו, מהו אומר? ...אני הקרבתי שאני כהן גדול ומקריב אונן. ע"כ. השאלה היא כפי שמפרט בעל "שפתי חכמים" (אות ט), אבל לא הבינותי, היכן רמוזה התשובה בכתוב, שהרי מלשונו של אהרן "הן היום הקריבו את חטאתם" - לשון רבים - משתמע ההיפך. (פ' שמיני תשנ"א) וראה "לפשוטו של רש"י" שלפי חז"ל יש לפרש "הן היום הקריבו" בלשון תמיהה - כלום הם הקריבו? אני הקרבתי.
4רש"י ד"ה ותקראנה אתי כאלה, ...שאני חייב להיות אונן עליהם כאלו, כגון כל האמורים וכו'. המילה "כאלו" קצת קשה כאן. שמא צריך לומר "כאלה", וליתן לפניו פסיק. כלומר רש"י חוזר לסוף ד"ה כדי לבארו בהמשך דבריו הקודמים, ופירושו - אפילו "כאלה" האמורים בפרשת כהנים וכו'. (פ' שמיני תשמ"ט) אכן יש נוסחאות שאינן גורסות כלל מילת "כאלו".
5רש"י ד"ה ואכלתי חטאת, ואם אכלתי, הייטב וגו'. ד"ה היום, אבל אנינות לילה מותר וכו'. גם הלשון וגם הסדר קצת קשים. ומוטב בהרבה נוסח דפו"ר: ד"ה ואכלתי חטאת היום הייטב וגו'. היום, אבל אנינות מותר בלילה, שאין אונן אלא יום קבורה. (פ' שמיני תשמ"ט)
6"הַיִּיטַב". לכאורה צריך חטף־פתח, שהרי זוהי ה"א־השאלה. וראה "מנחת שי" המפנה לראב"ע, ולא הבינותי דבריו, לפחות לפי שעה. וראה גם בהפטרת היום (שמואל א' ז, ד) תופעה דומה - "הַאַתָּה". (פ' שמיני תשנ"ג) הערת הרב איתן שנדורפי שי': ב"דעת מקרא" על אתר מבואר: הה"א של "הייטב" היא ה"א־השאלה, והיא מוּנעת כאן בפת"ח במקום חטף־פתח, ואחריה דגש חזק, שלא לפי הכלל. אבל כבר מצאנו פת"ח תחת ה"א־השאלה ודגש חזק אחריה, כגון: "הַלְּבֶן מאה שנה יולד" (בראשית יז, יז). ולגבי ההפטרה, לא קשה, שכן ה"א־השאלה לפני אל"ף שאינה קמוצה באה בפת"ח. וראה "הדר העולם" (עמ' 196 הע' 54). על כך הוסיף ר' חזקי פוקס שי': לשאלה אודות הניקוד שתחת האות ה"א של "הייטב", נדרש הרב נפתלי הרץ ויזל בספרו "לבנון" (דף טו ע"א). לדבריו לאות ה"א שכאן ישנה הגדרה מיוחדת. היא איננה ה"א־הידיעה ואיננה ה"א־השאלה, אלא זה וזה - גם ה"א־הידיעה וגם ה"א־השאלה, לכן היא מנוקדת בפת"ח. עיי"ש.