ברכת אשר על התורה, ויקרא י:ג

1רש"י ד"ה הוא אשר דבר ה' וגו', ...אל תקרי בכבודי אלא במכובדי וכו'. בתחילה חשבתי ש"אל תקרי" אינו משנה אלא את הניקוד, אך אינו מוסיף אותיות, כמו למשל בד"ה ועל פני כל העם אכבד. משבדקתי מצאתי, שאמנם לרוב השינוי הוא רק בניקוד, אך לא פעם יש תוספת של אותיות או חילופין. כגון: רש"י בראשית (כא, יז) - אל תקרי דדנים אלא דודים. שם (לו, כד) - אל תקרי וחיה אלא וחיתה. בהושע (ג, ה) - אל תקרי לאהליך אלא לאלהיך. במשלי (ג, ט) - אל תקרי מהונך אלא מגרונך. ועוד. (פ' צו תשנ"ו) לדרשות "אל תקרי" שבש"ס ובמדרשים מוקדש ספרו של הרב יצחק דב במברגר, הרב מוירצבורג "קורא באמת". בספר זה מבוארים יסודות הכלל "אל תקרי כך אלא כך" המפוזר בדברי חז"ל. עיין שם (הראני ר' גרשון באס שי').

2שם. ...אהרן אחי, יודע הייתי... עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך. ע"כ. ולא ידעתי, במה ראה שהם גדולים, ועל אחת כמה וכמה - גדולים ממנו. והרי מה שמיחסים להם חז"ל במעשה זה אינו מסימני הגדולה, ובוודאי לא למעלה מזו של משה ואהרן. (פ' שמיני תשס"א) וכך כתב ה"שפת אמת" (שנת תר"מ) על הפסוק "ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה" (י, ו): כנראה שמחוייב כל איש ישראל לבכות עליהם כמו שכתוב בזוהר הקדוש (ח"ג נו ע"ב). והעניין יתכן לומר כי המה היו צדיקים גמורים, וחכמים הגידו (ברכות לד ע"ב) כי במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד, ואם כן נענשו המה בעבורנו, לכן צריכין לבכות עליהם. ואין להאריך יותר. ע"כ.

3רש"י ד"ה וידם אהרן. ד"ה ועל פני כל העם אכבד. משום מה סדר ד"ה הפוך, ולא ידעתי לזה סיבה. גם קשה, בד"ה וידם אהרן - קיבל שכר על שתיקתו וכו', מנין לו לרש"י שקיבל שכר בזכות השתיקה, והרי אפשר לומר בפשטות שפרשת איסור יין ושכר (פסוק י ואילך) נאמרה דווקא לו משום שהיא נוגעת רק לו ולבניו. וזה שנאמרה עכשיו, הוא משום שבזה שגו. (פ' שמיני תשס"ה)

4וראה "שפתי חכמים" (אות א) שנדרש לזה. וראה "לפשוטו של רש"י" שכתב: רש"י מביא ד"ה וידום אהרן לפני הדיבורים "בקרובי" "ועל פני כל העם אכבד" שלא לפי הסדר בפסוק, כי הדרשה המובאת בדיבור זה מתקשרת עם המדרשים בדיבור שלפניו. לאחר ששמע אהרן שבניו מתו על קידוש השם, על היותם מכובדי ה' - שתק והתנחם, ועל כך קיבל שכר, שפרשת "שתויי יין" (ח-יא) נאמרה לו ישירות ולא על ידי משה. (פ' שמיני תש"ן)

5וראה להלן (יא, ב ד"ה דברו אל בני ישראל), "...לפי שהושוו בדמימה וקבלו עליהם גזירת המקום מאהבה", כלומר גם אלעזר ואיתמר שתקו, אבל לא אדע, מנין הדרשן יודע זאת. (פ' שמיני תש"ס) לאחר מות נדב ואביהוא דיבר משה פעמיים עם האבלים בעניין אבלם. בפעם הראשונה דיבר עם אהרן (י, ג), ותגובת אהרן היתה: "וידם אהרן". קיבל עליו את הדין. ובפעם השניה מדבר משה גם עם בני אהרן (שם, ו), וגם הם מקבלים על עצמם את הדין: "ויעשו כדבר משה" (שם, ז).

6ועתה נזכרתי שבעת הוויכוח הגדול על ענין השואה ותגובת הנרצחים כתב ר' דוד אוקס ז"ל מאמר (הוא כתב אך מעט) בזכות השתיקה כתגובה הנכונה והרצויה לפניו יתברך. וכך דרשו חז"ל (מדרש תהלים כט): "הבו לה' בני אלים" - בני אלמים, בני חרשים, בנים שיש להם מה להשיב למקום ואינן משיבין. (פ' שמיני תשס"א)

7רש"י ד"ה וידם אהרן, ...שנתייחד עמו הדיבור וכו'. זה לעומת דברי רש"י למעלה (א, א ד"ה אליו) שלא היה כל דיבור מה' יתברך אל משה ואהרן יחד, אלא למשה שיאמר לאהרן, ולא נתייחד הדיבור לאהרן. (פ' שמיני תשס"ג)