ברכת אשר על התורה, ויקרא טז:ג

1רש"י ד"ה בזאת, גימטריא שלו ארבע מאות ועשר, רמז לבית ראשון. ע"כ. ולא ידעתי, מה טעם בגימטריא זו, שהרי גם בבית שני נכנס כהן גדול בבגדי לבן, ואי"ה כך גם בבית שלישי שיבנה בב"א. (פ' אחרי־מות קדושים תשנ"ט) ורא"ם כתב, ש"בזאת יבא אהרן" הכוונה לכהנים הגדולים שנקראו על שם אהרן, כלומר שנמשחו בשמן המשחה, אבל בבית שני לא היה להם שמן המשחה, כי יאשיהו מלך יהודה גנזו קרוב לסוף זמן הבית הראשון, והכהנים הגדולים בבית השני היו מתחנכים (מתמנים לכהונה גדולה) רק בלבישת שמונת הבגדים, וכפי שכותב רש"י להלן (לב).

2רש"י ד"ה בזאת יבא אהרן וגו', ואף זו לא בכל עת כי אם ביום הכפורים כמו שמפורש בסוף הפרשה (פסוק כט) וכו'. ואכן ראוי לעמוד על כך שפרשה שלמה ובה מצוות רבות ליום אחד נאמרת, ומועדן - רק בסופה. דומה שאין לזה אח ורע בתורה. (פ' אחרי־מות תשנ"ח) הערת ר' זאב נוימן שי': ראה שיחות הרצי"ה לספר ויקרא (עמ' 146), שם מבואר כי ישנה כאן הסתרה מכוונת ולאחריה גילוי הסוד.

3וראה "העמק דבר" לפסוק ב שלפיו כל הפרשה כולה מופנית לאהרן דווקא שהיה רשאי להיכנס לקודש הקדשים בכל עת - בתנאים המפורטים. הגבלת הכניסה לקודש הקדשים ליום הכפורים בלבד חלה רק על הכהנים הגדולים שאחריו. (פ' אחרי־מות קדושים תשנ"ח) הערת הגר"א נבנצל שליט"א: זו דעת הגר"א, ורש"י כתב לא כך.