ברכת אשר על התורה, ויקרא כ:יז

1רש"י ד"ה חסד הוא, לשון ארמי, "חרפה" (בראשית לד, יד): חסודא. ע"כ. ומעיר המהדיר בחומש "תורת חיים" (הערה 21): כן הוא בתרגום אונקלוס שם. ועל כן קשה שבעתיים, למה אונקלוס אינו מתרגם כך כאן. ולפיכך, מכיוון שאינו מפרש כך כאן, צריך למצוא ביאור אחר ל"חסד". והרי זו שאלה לר' רפאל בנימין פוזן שי'. (פ' קדושים תש"ס)

2שם. ...חסד עשה המקום, לבנות עולמו ממנו וכו'. כלומר בכך שהקב"ה התיר לקין ולהבל לשאת אחיותיהם (ראה רש"י בראשית ד, א), התאפשרה התרבותה של משפחת אדם הראשון. ולא ידעתי, מה חסד עשה כאן הקב"ה, והרי רק הוא זה שביקש ליישב עולמו ביצורים בני־אדם, ובוודאי שיכול היה לעשות כן גם בדרך אחרת, בלא "חסד" זה. (פ' אחרי־מות קדושים תשנ"א) הערת הרב איתן שנדורפי שי': יתכן שהחסד שעשה ה' הוא עם קין ולא עם העולם, שכן אם אסור היה לו לשאת את אחותו, היה עליו לשאת את בת אחותו ואם כן היה עליו לחכות עד שתגדל.