ברכת אשר על התורה, ויקרא כג:ג
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Leviticus 23:3
Open in the reader →1ביאור הגר"א ידוע: התחיל לומר "אלה מועדי ה'", שההוראה כי רצונו לכתוב המועדות, ומה זה שכתב פה "ששת ימים תעשה מלאכה", מה ענין שבת לפה? אלא שגם המאמר "ששת ימים תעשה מלאכה" מדבר במועדות, כי המועדים בכלל המה שישה ימים. והם: שני ימים בחג הפסח ("ביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש"), יום אחד שבועות, שני ימים בסוכות ("ביום הראשון מקרא קדש וגו' ביום השמיני מקרא קדש"), וראש השנה יום אחד ("בחדש השביעי באחד לחדש"). אם כן המה שישה ימים. ואמנם ישנו גם יום הכפורים, אבל שונה הוא מששת הימים האחרים, כי באלו מותר לעשות מלאכת אוכל נפש, אבל יום הכפורים דינו כשבת. זהו שנאמר "ששת ימים", מתוך המועדים הנזכרים "תעשה מלאכה", היינו מלאכת אוכל נפש (לכן לא נאמר "תעשה כל מלאכה"), "וביום השביעי", היינו מתוך הימים הטובים, והוא יום הכפורים "שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו" - אפילו מלאכת אוכל נפש. (תש"ד)
2רש"י ד"ה ששת ימים, מה עניין שבת אצל מועדות? ללמדך שכל המחלל את המועדות, מעלין עליו כאילו חלל את השבתות, וכל המקיים את המועדות, מעלין עליו כאילו קיים את השבתות. ע"כ. והרי זה קשה, שמשתמע מכאן כאילו קיים השבתות גם אם לא קיימן. ומוטב לגרוס כב"תורת כהנים" על אתר - "כאלו קיים את המועדות ואת השבתות", שכן לפי גירסה זו משתמע יותר שמדובר כאן בנטילת שכר על השמירה, כשם שבצלע הראשונה של המאמר מדובר בכובד האיסור. (פ' אמור תשל"ב)
3ואכן, למה שינה רש"י, והרי מקורו ב"תורת כהנים"! (פ' אמור תשנ"ט)