ברכת אשר על התורה, ויקרא כה:לא
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Leviticus 25:31
Open in the reader →1"ובתי החצרים... על שדה הארץ יחשב... וביֹּבל יֵצא". תמוה המעבר מלשון רבים: "ובתי החצרים" ללשון יחיד: "יחשב... תהיה לו". (פ' בהר תשס"ג) וראה "דעת מקרא" על אתר שכתב: "יחשב" לשון יחיד, אף־על־פי שהנושא רבים, והכוונה: כל אחד מבתי החצרים.
2רש"י ד"ה ובתי החצרים, ...ויש הרבה בספר יהושע "הערים וחצריהם" (יהושע יג, כח), "בחצריהם ובטירתם" (בראשית כה, טז). ע"כ. לשון רש"י תמוה. אם אמנם יש הרבה בספר יהושע, למה מביא משם רק דוגמא אחת, ואחר־כך (ולא לפני כן!) דוגמא מספר בראשית. בדקתי ואכן יש בספר יהושע הרבה, ולכן גם תמוה, למה בחר רש"י דווקא בצורה "חצריהם" ולא באחד מן הרבים שבהם בא "בחצריהן", כיאה ביחס ל"ערים". (פ' בהר בחקתי תשנ"ו) לשאלות אלו נדרש ר' דוד אריה קליין בספרו "דיוקי רש"י" וכתב: יש לתמוה שרש"י אינו מביא את הפעם הראשונה של "הרבה בספר יהושע" שהיא "הערים וחצריהן" (שם, כג), וגם מוסיף אחר כך פסוק מבראשית. נראה לעניות דעתי ש"חצריהן" בנו"ן סופית, פירושו החצרים של הערים (וזה אינו הנדון שלנו, לכן רש"י לא הביא פסוק זה), אבל "חצריהם" במ"ם סופית, פירושו החצרים של אנשי השבט, היינו עיירות פתוחות, כפי שפירש רש"י. רש"י מביא דווקא מספר יהושע מפני שהגדר של עיר מוקפת חומה בהלכה הוא עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. וכיוון שהגדר של עיר מוקפת חומה נקבע על־פי מה שהיה מוקף כבר על ידי הגויים בשעה שבאו בני ישראל לארץ ישראל בימות יהושע ולא על ידי מה שבני ישראל או גויים הקיפו אחר כך, לכן מביא רש"י את הפסוק מספר בראשית המדבר על עיירות שאינן מוקפות חומה ("חצריהם") וכרכים ("טירותם") של הגויים.