ברכת אשר על התורה, ויקרא כז:ה

1"ואם מבן חמש שנים ועד בן עשרים שנה" וגו'. היחס שבין ערך זכר וערך נקבה הוא בשנים מתוך ארבעת המקרים המנויים בפרשה 5-3. הסטיה ממנו אצל גילאי ששים ומעלה מתפרשת יפה אצל רש"י (ז, ד"ה ואם מבן ששים). על כן תמוה שאינו מנסה לפרש את הסטיה השניה, אצל גילאי 20-5, שם היחס הוא 2-1. וצ"ע. (פ' בחקתי תשמ"ח) וראה "אזנים לתורה" שכתב: נפלאת היא בעיני, למה דברו חכמים מהסטיה של מבן ס' ולמעלה ולא דברו מסטיה זו של מבן ה' עד בן כ'. והוסיף: האשה בגיל מה' (לערך) עד כ' עיניה ולבה נתונים למצוא חן בעיני גבר, וערך נפשה נופל בגיל זה יותר מבגילאים אחרים. וכן אמרו על שרה אמנו - בת כ' כבת ז' לחטא, הרי שמז' עד כ' הוא הגיל, שבו האשה מסוגלת לחטא ביותר, ולכן ערכה פחות בשני שקלים, בגיל זה, מהשייכות של 5-3 המקובלת בשאר הגילאים לנקבה. ע"כ. וראה "העמק דבר" על אתר. הערת אלחנן קרוטהמר שי': דרך נוספת בהסבר הסטיה שבין זכר לנקבה ניתן למצוא בהקדמת בעל "תפארת ישראל" על המשניות למסכת ערכין, וזו לשונו: והטעם, מדהיה ראוי שיתן בערך הנקבה החצי מערך הזכר, מדהיא פלג גופא, רק כשיש בחצי ההוא מנין שאינו שלם ממלאין המנין, לפיכך עד ה' שנים, שחצי ערך הזכר הוא ב' שקלים וחצי, נותנין בהנקבה ג' שקלים שלמין. ומן ה' עד כ' שנים נותנין בנקבה חצי ערך הזכר, דהיינו י' שקלים. ומן כ' עד ס' שנה, שחצי ערך הזכר ב' עשיריות ומחצה, דהיינו כ"ה שקלים, ממלאין המנין ונותן בערך הנקבה ג' עשיריות שלימות, דהיינו ל' שקלים. ומן ס' שנים ולמעלה, שחצי ערך הזכר שוב אינו עשירית שלם, אלא רק ז' שקלים וחצי, ממלאין המנין שיותן בנקבה עשירית שלם, דהיינו י' שקלים.